גלוריה קובלייביץ

 שיקגו:הלם מזיהוי הרוצח של גלוריה קובלייביץ', בת 8 כשנרצחה לפני 66 שנים. הרוצח- בלש מצטיין במשטרת העיר במחלק הרצח. נפטר לפני 20 שנה.  

 תקציר: ב־12 בנובמבר 1960 נחטפה ונרצחה בשיקגו גלוריה קובלייביץ', ילדה בת 8, שהייתה בדרכה לכנסייה. המשטרה ניהלה חקירה אינטנסיווית, חקרו אלפי חשודים פוטנציאלים אך במשך עשרות שנים לא הצליחה לזהות את הרוצח.

DNA של הרוצח הופק מהבגדי הילדה רק ב 2010, אבל לא נמצא זיהוי במאגר ה ד.נ.א. המשטרתי. ב 2024 התיק הועבר לחקירה גניאולוגית וביוני 2026 הושלם הזיהוי. למרבה התדהמה הרוצח היה תומאס מקינרני, שירת כשוטר במשטרת שיקגו 40 שנה, פרש בכבוד. בזמן הרצח היה שוטר סיור, התקדם והפך לחוקר בתיקי רצח, פרש לגמלאות ומת בשנת 2006 בלי שנחשד ברצח. נשוי+ 5 ילדים ו 12 נכדים. אף אחד לא חשד אף פעם. ב 12 אוקטובר 2026, כעבור כמעט 66 שנים, פרסמה המשטרה את זהותו והודיעה שהפרשה פוענחה.

בהרחבה:

בבוקר יום שבת, 12 בנובמבר 1960, התעוררה גלוריה קובלייביץ', ילדה בת שמונה שהתגוררה עם משפחתה בשכונת ווסט אנגלווד בדרום שיקגו. גלוריה, תלמידת כיתה ג', השתתפה בטקס הקומיניון הראשון ( מסורת נוצרית) שלה בכנסיית סנט מרי אוף מאונט כרמל. נזירה בכנסייה עודדה את התלמידים להשתתף בטקס הקומוניון מדי יום במשך שבועיים, כדי שהחוויה הדתית תיחרת בזיכרונם. אותו יום שבת היה היום האחרון בסדרת הטקסים, וגלוריה התכוננה לצאת למיסה שנערכה בשעות הבוקר המוקדמות. הכנסייה ובית הספר שלה היו במרחק של פחות מ־800 מטר מביתה, מסלול קצר ומוכר שלא הייתה אמורה להיות בו כל סכנה.

אמה, אסתר, קמה מוקדם כדי להכין אותה ליציאה, ובחרה עבורה שמלה משובצת בצבעי ורוד וחום ובגד גוף כחול. אביה של גלוריה, אדוארד, נזקק באותו בוקר למכונית המשפחתית, ולכן הוחלט שהילדה תלך ברגל את המרחק של שלושה וחצי רחובות. מעט לפני השעה שמונה נישקה אסתר את בתה לשלום ועמדה במרפסת הבית כדי לצפות בה מתרחקת. היא ראתה את גלוריה צועדת צפונה בשדרות דיימן, פונה מזרחה לרחוב מרקט וחולפת על פני תחנת דלק. כעבור רגעים אחדים נעלמה הילדה מטווח ראייתה של האם. זאת הייתה הפעם האחרונה שבה ראתה אותה בחיים.

גלוריה מעולם לא הגיעה לכנסייה. בשלב כלשהו, במהלך ההליכה הקצרה מביתה, נחטפה בידי אדם שזהותו לא הייתה ידועה באותה עת. כמה שעות לאחר מכן, מעט לפני הצהריים, עצר נהג של חברת כביסה את רכבו באזור מיוער ומבודד בפאלוס פארק, מדרום מערב לשיקגו. הנהג התכוון לאכול את ארוחת הצהריים ולעיין במסלול הנסיעות שלו להמשך היום, כאשר הבחין בכתם צבעוני בתוך תעלה לצד הדרך. הוא ניגש לבדוק במה מדובר וגילה לתדהמתו ילדה קטנה בשמלה משובצת בוורוד ובחום, מוטלת ללא תנועה. לאחר שלא הצליח לחוש בדופק, נסע הנהג לפאב סמוך והתקשר למשרד השריף של מחוז קוק כדי לדווח על הגופה.

השוטרים שהגיעו למקום מצאו את גופתה של גלוריה, שנורתה פעמיים בראשה. על צווארה נראו גם חבורות. כמות הדם הגדולה שהתגלתה בזירה הביאה את החוקרים למסקנה שהילדה נרצחה במקום שבו נמצאה, ולא במקום אחר. גלוריה עדיין לבשה תחתונים, אולם בגד הגוף הכחול שלה הוסר ונמצא מתחת לגופתה. המשטרה סברה אז שלא התרחשה תקיפה מינית. מעילה של הילדה נמצא במרחק של כמה קילומטרים מהזירה, ואילו נעליה וארנקה הלבן נמצאו במרחק מטרים ספורים מגופתה. בתוך הארנק היה ספר התפילות שלה. איש לא יכול היה לדעת אז שהארנק והבגדים יספקו בעתיד ראיות מכריעות לזיהוי הרוצח.

המשטרה פתחה מיד בחקירה נרחבת בהשתתפות שוטרי שיקגו, אנשי משרד השריף של מחוז קוק ומשטרת מדינת אילינוי. החוקרים סרקו את האדמה והצמחייה סביב הגופה, וצוללנים חיפשו ראיות במקווי מים סמוכים. כמו כן אותרו עקבות דם שהובילו מהכביש. השוטרים הכינו יציקות גבס של סימני צמיגים שהתגלו בסביבה, ובאמצעות גלאי מתכות איתרו תרמיל כדור בזירת הרצח. על רצועת ארנקה של גלוריה ועל ספר התפילות שלה נמצאו טביעות אצבע. הפריטים נאספו ונשמרו כחלק מחומר הראיות. אדוארד קובלייביץ', אביה של גלוריה, הוזעק לזהות את גופת בתו. כך הפכה היעלמותה של הילדה לחקירת רצח שזעזעה את שיקגו.

למחרת עברו עשרות שוטרים מבית לבית בשכונתה של גלוריה, בניסיון למצוא אדם שראה אותה או הבחין בהתנהגות חשודה. עברייני מין מוכרים באזור נחקרו ונדרשו למסור היכן שהו בשעות שבהן נעלמה הילדה. מאות מתנדבים סייעו במאמצי החיפוש. כמה עדים דיווחו שראו ילדה הדומה לגלוריה בחברת גבר שגילו הוערך בין 25 ל־40, זמן קצר לאחר שיצאה מביתה. במהלך החקירה נבדקו מאות כיוונים ונחקרו יותר מ־1,300 אנשים, אולם אף אחד מקצות החוט לא הוביל לזיהוי הרוצח. העיתונות המקומית סיקרה את הפרשה בהרחבה, והמשטרה קראה שוב ושוב לציבור למסור כל מידע שעשוי לסייע בפענוח הפשע.

ב־16 בנובמבר 1960, ארבעה ימים לאחר הרצח, השתתפו יותר מאלף בני אדם בהלווייתה של גלוריה בכנסיית סנט מרי אוף מאונט כרמל. משטרת שיקגו סיפקה ליווי לתהלוכת ההלוויה, ושישה מחבריה של גלוריה לכיתה ג' השתתפו בנשיאת ארונה. הכומר אנג'לו דלה וקיה נשא דברים בדמעות, מתח ביקורת על האלימות בעיר וקרא לנבחרי הציבור להגן טוב יותר על חיי התושבים. משפחת קובלייביץ' קברה את בתה מבלי לדעת מי חטף אותה, מדוע בחר דווקא בה ומה בדיוק התרחש בשעות האחרונות לחייה. בינתיים המשיך הרוצח להסתובב חופשי. בדיעבד התברר שהיה זה אדם שהשתייך בעצמו לארגון המשטרתי שחיפש אחריו.

תומאס פרנסיס מקינרני הבן היה בן 24 בעת הרצח, ושירת כשוטר סיור במשטרת שיקגו, שאליה התקבל בשנת 1959. הוא היה יוצא צבא ארצות הברית, ואביו עבד כסוהר בבית התיקון של שיקגו, באזור שבו נמצא כיום בית הכלא של מחוז קוק. הוריו התגוררו במרחק של כקילומטר וחצי מבית משפחת קובלייביץ', אך לא נמצאה ראיה לכך שמקינרני הכיר את גלוריה קודם לכן. הוא שירת באותה תקופה במערב שיקגו, ולפי המידע שנחשף כעבור עשרות שנים לא היה ידוע אם השתתף בחקירת הרצח. למרות שהרצח עורר מצוד משטרתי נרחב, שמו של מקינרני לא נקשר אז למעשה, והוא המשיך בשגרת חייו ובשירותו במשטרה.

בשנת 1964, ארבע שנים לאחר הרצח, קודם מקינרני לתפקיד בלש והחל למלא שורה של תפקידים במשטרת שיקגו. במהלך השנים חקר פריצות, עבירות הקשורות לזנות, פעילות כנופיות, עבירות אלימות, עבירות מין ואף מקרי רצח. כך נוצר מצב יוצא דופן: אדם שהמשטרה זיהתה עשרות שנים לאחר מכן כרוצח של ילדה קטנה עסק בעצמו בחקירת פשעים חמורים. מקינרני שירת במשטרה במשך 28 שנים, עד לפרישתו בשנת 1987, ובמהלך כל אותה תקופה לא הועמד לדין על רצח גלוריה. לא נמצאה הוכחה שהיה מעורב באופן אישי בחקירת הרצח שלה, אך עצם העובדה ששירת כבלש רצח הפכה את הגילוי המאוחר למטלטל במיוחד.

לאחר פרישתו מהמשטרה עבר מקינרני ללאס וגאס שבנבאדה, שם המשיך לעבוד כחוקר במשרד הסנגור הציבורי הפדרלי. גם בתפקידו החדש עסק בחקירות, ובשנת 2003 אף זכה בתואר החוקר המצטיין של מערך הסנגוריה הציבורית הפדרלית. הוא פרש מעבודתו בשנת 2004, לאחר קריירה ארוכה בשני גופים הקשורים למערכת אכיפת החוק והמשפט האמריקאית. מקינרני היה אב לחמישה ילדים וסב לנכדים, ובשנת 2006 מת בלאס וגאס בגיל 70, מבלי שנעצר או נשפט על רצח גלוריה. באותו זמן עדיין לא ידעו החוקרים שהאיש שחיפשו במשך עשרות שנים כבר סיים את חייו, לאחר שהספיק לחיות חיים שלמים.

במשך השנים לא ויתרו לחלוטין חוקרי משטרת שיקגו על הניסיון לפענח את הרצח, והראיות שנאספו בשנת 1960 נשמרו במחסני המשטרה. התפתחות טכנולוגיות הזיהוי הפלילי, ובעיקר בדיקות DNA, פתחה בהדרגה אפשרויות חדשות לחקירת מקרי רצח ישנים. ביולי 2010 השתמשה המשטרה בכספי מענק מיוחד לבדיקות ד.נ.א. כדי לשלוח את שמלתה של גלוריה למעבדה המתמחה בבדיקות גנטיות. כעבור כחמישה חודשים הצליחו אנשי המעבדה להפיק פרופיל DNA של גבר מתוך עקבות זרע שהתגלו על השמלה. זה היה ממצא משמעותי במיוחד, שכן לראשונה החזיקו החוקרים במידע גנטי שעשוי היה לאפשר זיהוי ישיר של האדם שנקשר לפשע.

הגילוי העלה גם שאלות חדשות על נסיבות הרצח. בשנת 1960 סברו החוקרים שלא בוצעה תקיפה מינית, אולם מציאת הזרע הוסיפה מידע שלא היה בידיהם. הממצא קושר את מקור הזרע לבגדיה של הילדה, אך אינו מאפשר לבדו לקבוע במדויק מה אירע לה מבחינה מינית. פרופיל ה־DNA הועבר למאגר הנתונים הארצי של ה־FBI, המכונה CODIS, והחוקרים בדקו כמה חשודים חדשים. אולם בדיקות רוק שנערכו לאותם חשודים שללו את מעורבותם, ולא התקבלה התאמה שהובילה לזהות הרוצח. למרות פריצת הדרך הטכנולוגית, חקירת הרצח נותרה בלתי מפוענחת, והמשפחה נאלצה להמשיך לחיות ללא תשובות.

בשנת 2024, כעבור 14 שנים נוספות, החליטה משטרת שיקגו להיעזר בשיטת חקירה מתקדמת יותר המכונה גנאלוגיה גנטית חקירתית. מעילה של גלוריה הועבר ל־FBI במסגרת תוכנית לבדיקת ראיות מתקיפות מיניות, ונערכו השוואות למידע גנטי מאתרי מחקר משפחתיים. השיטה מאפשרת להשתמש בדגימות DNA של קרובי משפחה כדי לבנות אילנות יוחסין ולאתר את האדם שממנו הגיעה דגימה מזירת פשע. אותה שיטה סייעה בעבר לזהות את ג'וזף ג'יימס דיאנג'לו, שוטר לשעבר בקליפורניה שנודע בכינוי "הרוצח מגולדן סטייט". דיאנג'לו הורשע בשורה של מעשי רצח ואונס ונידון למאסר עולם. החוקרים בשיקגו קיוו שהטכנולוגיה תאפשר פריצת דרך דומה.

ביולי 2026 הגיעה פריצת הדרך המיוחלת: החוקרים זיהו את תומאס מקינרני כאדם שממנו הגיע הזרע שנמצא על שמלתה של גלוריה. השם הוביל אותם לתיקו האישי של מקינרני במשטרת שיקגו, ובו נשמרו טביעות האצבע שמסר כאשר ביקש להתקבל לשירות בשנת 1959. הבלשים השוו את הטביעות הישנות לטביעת האצבע שנמצאה על רצועת הארנק הלבן של גלוריה בזירת הרצח. התוצאה הייתה התאמה. כעת נמצאו שתי ראיות פורנזיות נפרדות שקשרו את מקינרני לפרשה, DNA וטביעת אצבע. הראיות שהחוקרים הקפידו לשמור בשנת 1960 סיפקו לבסוף, כמעט 66 שנים לאחר הרצח, את התשובה שחיפשו במשך דורות.

נכון ל־15 באוקטובר 2026, לא מצאתי תיאור מפורט של החקירה הגנאלוגית שהובילה לתומאס מקינרני. ידוע שבשנת 2024 העבירה משטרת שיקגו ראיות ל־FBI לצורך חיפוש במאגרי DNA גנאלוגיים. ביולי 2026 הצליחו החוקרים לזהות את מקינרני כמקור הזרע שנמצא על בגדיה של גלוריה. לא פורסם מי מקרובי משפחתו סיפק את ההתאמה הגנטית, מה הייתה הקרבה המשפחתית או באיזה מאגר השתמשו.

החקירה העלתה גם שמקינרני החזיק בבעלותו שלושה אקדחי תופי מתוצרת קולט, מהסוג שהתאים לנשק ששימש ברצח גלוריה. עם זאת, הדיווחים לא הצביעו על הוכחה שאחד משלושת האקדחים המסוימים האלה היה הנשק שבאמצעותו בוצע הרצח. המשטרה בחנה את מכלול הראיות, ובהן הממצאים הגנטיים, טביעת האצבע, נתוני הנשק וקרבת מגורי משפחתו לזירת ההיעלמות. לפי הודעת המשטרה, מקינרני וגלוריה לא הכירו קודם לכן, ולא נמצאה ראיה לקשר כלשהו ביניהם לפני יום הרצח. גם לאחר זיהויו של מקינרני נותרה שאלה מרכזית ללא תשובה: מדוע בחר דווקא בילדה הזאת, שהלכה לבדה לכנסייה באותו בוקר?

באוקטובר 2026 הודיעה משטרת שיקגו בפומבי על פענוח הרצח ועל זיהויו של מקינרני כאדם האחראי לו. בהודעתה הביעה המשטרה זעזוע מכך שהרוצח שירת בשורותיה, ושמעשיו לא נחשפו במהלך עשרות השנים שבהן המשיך לעבוד כשוטר וכבלש. "מקינרני מעולם לא היה ראוי לענוד את תג משטרת שיקגו", נמסר בהודעה הרשמית, שבה הודגש הכאב על כך שלא הועמד לדין בחייו. ראש אגף הבלשים, קווין ברונו, שיבח את דורות החוקרים שעבדו על הפרשה ואת השימוש בטכנולוגיה שאפשרה לבסוף את פענוחה. הוא הבהיר שהמשטרה אינה מתכוונת להמעיט בחומרת העובדה שאחד מאנשיה היה, לפי מסקנת החוקרים, רוצח שפעל בזמן ששירת במשטרה.

לאחר פרסום הממצאים התברר גם שה־FBI בוחן אם ייתכן שמקינרני היה מעורב בפשעים בלתי מפוענחים נוספים מאותה תקופה. הפרופיל הגנטי שלו נמצא במאגר CODIS, כך שאפשר להשוות אותו לראיות מתיקים אחרים ולחפש התאמות אפשריות. הרשויות הבהירו שהן בוחנות כיווני חקירה נוספים, אך אין בכך קביעה שמקינרני ביצע מעשי רצח או תקיפות נוספות. לפי משטרת שיקגו, נכון למועד פרסום הממצאים הוא לא נחשב לחשוד בעבירות נוספות, ולא נמצאה ראיה שקשרה אותו לקורבנות אחרים. לפיכך, השאלה אם גלוריה הייתה קורבנו היחיד נותרה פתוחה, ואין בסיס לקבוע שהוא היה רוצח סדרתי.

מי שקיבל לבסוף את ההודעה על פענוח הרצח היה אדם קובלייביץ', אחיה הצעיר של גלוריה, שנולד חודשים ספורים לפני הירצחה. אביהם, אדוארד, שהיה יוצא מלחמת העולם השנייה וניהל תחנת דלק בשיקגו, מת בשנתו בשנת 1978, מבלי שידע מי רצח את בתו. אמם, אסתר, מתה בשנת 2000, לאחר עשרות שנים שבהן נותר גורלה של בתה אחת התעלומות הקשות בחיי המשפחה. אדם, שהיה קשור מאוד לאמו עד יום מותה, סיפר כי הידיעה שהרוצח היה שוטר במשטרת שיקגו הכתה אותו בתדהמה. לצד התדהמה הוא הביע הערכה לחוקרים שלא זנחו את התיק, והצליחו לבסוף להשיג את התשובות שהוריו המתינו להן כל חייהם.

"עכשיו אני יודע שנשמותיהם של אמא ואבא שלי יכולות לנוח", אמר אדם קובלייביץ' בריאיון לשיקגו טריביון. "גלוריה יכולה לנוח". אולם הוא התקשה להשלים עם העובדה שמקינרני לא נענש על מעשיו, ושזכה לחיות חיים ארוכים ולהמשיך בקריירה מצליחה. "דבר אחד שלא מפסיק להעסיק אותי הוא שלמרבה הצער הוא חי חיים טובים למדי, ואז מת", אמר על האיש שזוהה כרוצח אחותו. "הוא מעולם לא שילם על מעשיו. אתה מקווה שהוא עוד ישלם עליהם בפני אלוהים", הוסיף. עבור אדם ובני משפחתו, פענוח הרצח העניק תשובה לשאלה שהעיקה עליהם במשך יותר משישה עשורים, אך לא יכול היה להשיב את גלוריה לחיים.

כך הסתיימה אחת מחקירות הרצח הממושכות בתולדות משטרת שיקגו, פרשה שהחלה בהיעלמותה של ילדה קטנה בדרכה לכנסייה בשנת 1960. הרוצח שזוהה, תומאס מקינרני, המשיך במשך עשרות שנים לשרת במערכת החוק, חקר פשעים חמורים, זכה להכרה מקצועית ומת מבלי שהועמד לדין. הראיות שהשאיר אחריו בזירת הפשע נשמרו בסבלנות במשך עשרות שנים, עד שההתפתחויות במדע הזיהוי הפלילי אפשרו לחשוף את זהותו. אף שהמשטרה הכריזה על פענוח הרצח, מקינרני כבר לא היה בחיים כדי להיחקר, להסביר את מניעיו או להתמודד עם האישומים בבית המשפט. לאחר כמעט 66 שנים נחשפה זהות האיש שהמשטרה קבעה כי רצח את גלוריה קובלייביץ', אולם הסיבה שבגללה בחר בילדה בת השמונה נותרה תעלומה.

תומאס מקינרני היה נשוי, אב לחמישה ילדים. במודעת האבל שלו צוין גם שהיה סב לנכדים. הוא נפטר בשנת 2006 בגיל 70 בלאס וגאס. כלומר, הוא ניהל חיי משפחה לצד הקריירה הארוכה שלו במשטרה. היו לו חמישה ילדים, שני בנים ושלוש בנות, וכן בן חורג. במודעת האבל שלו מ 2006 מוזכרים בשמותיהם 12 נכדים שהיו בחיים בעת מותו, וכן שני נכדים שמתו לפניו. המשפחה ציפתה ללידת נכדה נוספת באוקטובר 2006. במשך עשרות שנים, האיש שזוהה כעת כרוצח של ילדה בת שמונה ניהל חיי משפחה, גידל ילדים ונכדים ושירת כחוקר פשעים, מבלי שזהותו כרוצח נחשפה בחייו.

ה־DNA הופק מזרע שנמצא על שמלת הילדה, ולא מתאי עור שהותיר אדם שנגע בבגד. בנוסף נמצאה התאמה לטביעת אצבע שלו על רצועת ארנקה של גלוריה  

בתגובה להודעה מספר 7

 

 

בדיווחים שפורסמו הובהר שאין חשד שה־DNA של תומאס מקינרני הגיע לראיות משום שטיפל בהן כשוטר. מקינרני לא השתתף אי פעם בחקירת הרצח של גלוריה. בשנת 1960 הוא היה שוטר סיור, והוא קודם לתפקיד בלש רק בשנת 1964. חשוב במיוחד שה־DNA הופק מזרע שנמצא על שמלת הילדה, ולא מתאי עור שהותיר אדם שנגע בבגד. בנוסף נמצאה התאמה לטביעת אצבע שלו על רצועת ארנקה של גלוריה. שילוב הראיות מחזק מאוד את החשד נגדו.

החוקרים לא מצאו רק DNA טאץ' שאפשר להשאיר באמצעות מגע. הם הפיקו פרופיל גנטי מזרע שנמצא על שמלת הילדה. מגע רגיל של שוטר בבגד אינו מסביר הימצאות זרע שלו עליו.

אפשרות של זיהום ראיות: מבחינה מדעית, זיהום של ראיה ביולוגית תמיד מחייב התייחסות. אבל כדי לטעון שבמקרה הזה התרחש זיהום צריך להראות כיצד הגיע זרע של מקינרני לשמלת הילדה אחרי הרצח, ומדוע נמצאה גם טביעת אצבע שלו על ארנקה.

זיהום מקרי עקב עבודתו כשוטר נראה בלתי סביר לנוכח שני סוגי הראיות, במיוחד ממצא הזרע. תיאורטית, אם היה משפט, כדי לשלול אותו באופן פורמלי היה צורך לבחון את שרשרת החזקת הראיות, את אופן איסופן ואת האפשרות שמקינרני נחשף אליהן. מה יכול להיות הסבר? הוא ניגש למחסן הראיות ואונן על בגדי הנרצחת? נו באמת...

https://www.arcamax.com/currentnews/newsheadlines/s-4319650

https://www.nbcnews.com/news/us-news/chicago-police-find-killer-65-year-old-cold-case-murder-little-girl-on-rcna602947