פול פרוצ'ק

  

טרו קריים: ב 1965 תינוק נחטף מביה''ח בשיקגו, באותה שנה נעלמו זוג תאומים בניו גרז'י.רק כעבור 50 שנה התגלה מה עלה בגורלם.  

 

 

דורה פרונצ'אק הייתה ב 1964 בת 28, נשואה לצ'סטר פרונצ'אק, שהיה בן 33 ועבד כמכונאי. בני הזוג התגוררו בדירה קטנה בת שלושה חדרים בדרום מערב שיקגו.

דורה התקשתה להכנס להריון וכשהצליחה, ילדה ב 1963 תינוק שמת בלידה. כלומר, כאשר נכנסה שוב להיריון וילדה באביב 1964 וילדה ילד בריא, הלידה הגיעה לאחר אובדן קשה מאוד.

ביום ראשון, 26 באפריל 1964, בבית החולים מייקל ריס בשיקגו, ילדה דורה תינוק בריא במשקל של מעט יותר מתשעה פאונד. היא וצ'סטר קראו לו פול ג'וזף פרונצ'אק.

בחוץ חיכו חיים רגילים לחלוטין. בבית כבר היו בגדים וצעצועים לתינוק. כשעיתונאי ביקר בדירתם כשבועיים מאוחר יותר, השידה עדיין הייתה מלאה בהם. איש לא יכול היה לדעת כשנולד שפול לא יגיע הביתה.

יום אחרי הלידה, דורה היתה בחדרה בבית החולים עם התינוק. אישה לבושה במדי אחות נכנסה לחדר. היא נראתה כאחות. על פי העדויות שנאספו אחר כך, היא כבר נראתה במחלקת היולדות קודם לכן. היא אמרה לדורה שהרופא רוצה לבדוק את הילד. לא הייתה לדורה סיבה מיוחדת לחשוד בה. היא מסרה לה את פול. זו הייתה הפעם האחרונה שבה ראתה את בנה כתינוק.

כעבור זמן הגיעה אחות אמיתית לחדר. כשהתברר שפול איננו עם אמו וגם אינו נמצא אצל הצוות הרפואי, החלה בהלה. לפי עדות של תלמידת סיעוד שהייתה במקום, חלפו כ 45 דקות בין לקיחת התינוק לבין הרגע שבו הובן בוודאות שהוא נעלם.

האישה הצליחה לרדת עם התינוק מקומת היולדות ולצאת מבית החולים. על פי החקירה היא ככל הנראה עלתה למונית ונעלמה באזור אחר בשיקגו. עדי ראייה תיארו אותה כאישה בסביבות גיל 40, בעלת שיער כהה שהחל להאפיר. לא היו ב 1965 מצלמות אבטחה ונוהלי כניסה קשוחים למחלקת יולדות כמו היום.

משטרת שיקגו וה FBI הפעילו מאות חוקרים. שוטרים עברו מבית לבית. בתי חולים ומרפאות התבקשו להיות ערניים. שירות הדואר גייס את תשומת ליבם של כ 175 אלף דוורים ברחבי ארצות הברית, בתקווה שמישהו יבחין במשפחה שבה הופיע לפתע תינוק שאין לה הסבר למקורו. במהלך החקירה נבדקו אלפי משפחות עם תינוקות. התקשורת סיקרה בהרחבה.

צ'סטר פנה דרך התקשורת אל החוטפת וביקש ממנה לפחות לטפל בתינוק כראוי. העיתונים אף פרסמו הוראות להכנת מזון לתינוק כדי לוודא שמי שמחזיקה בו תדע במה להאכיל אותו.

לקראת יום האם, שבועיים בלבד לאחר החטיפה, דורה וצ'סטר עדיין קיוו שהאישה תתחרט. דורה אמרה לעיתונאים שהחוטפת יכולה להשאיר את הילד בכל כנסייה ולמסור את המקום בטלפון.

הטלפון לא הגיע.פול נעלם.

ארבעה עשר חודשים לאחר החטיפה התרחש אירוע שנראה תחילה כמו הנס שחיכו לו בני הזוג פרונצ'אק. ביולי 1965 נמצא פעוט אלמוני בניוארק, ניו ג'רזי נטוש בעגלה מחוץ לחנות בשעת לילה. הוא הועבר לטיפול שירותי הרווחה וקיבל שם זמני: סקוט מקינלי.

הרשויות חיפשו את משפחתו. ואז מישהו הבחין בדמיון אפשרי למקרה המפורסם משיקגו.

הבעיה הייתה שבשנת 1965 לא הייתה בדיקת ד.נ.א. לא היה אמצעי מדעי שיכול לומר בצורה פשוטה אם הילד הוא בנם של דורה וצ'סטר.

החוקרים השוו את גילו המשוער, את סוג הדם ובעיקר את מבנה האוזניים שלו לתצלומיו של פול התינוק. האוזן האנושית נחשבה אז למאפיין זיהוי שימושי יחסית. מתוך אלפי ילדים שנבדקו במסגרת החיפוש, הפעוט מניו ג'רזי נראה כמועמד שאי אפשר לשלול.

ב 1966 נקראו דורה וצ'סטר לניו ג'רזי.

דורה החזיקה את פול האמיתי במשך זמן קצר מאוד לפני שנחטף. כמעט שנתיים לאחר הלידה הוצב בפניה פעוט, שונה לחלוטין מתינוק בן יומו, והיא התבקשה למעשה להחליט אם זה הילד שאיבדה.

היא התבוננה בתינוק ואמרה: "That's my baby." זה התינוק שלי

לא ניתן היה אז להוכחה ( אקדים את המאוחר, זה לא היה התינוק החטוף).

מה עבר לה בראש באותו רגע?, רק היא ידעה, לקחה את הסוד הזה לקבר. אפשרות אחת זה שהיא באמת האמינה שהיא מזהה את התינוק שראתה יום אחד, עם התינוק בן שנתיים שהיא עכשיו רואה. היא כל כך רצתה את התינוק שלה בחזרה, שזה משפיע על מה שחושבים בתום לב. אפשרות אחרת שהיא חשבה בציניות שהסיכוי שהיא תקבל בחזרה את התינוק שלה מאוד נמוך ולא בטוח שתצליח ללדת שוב והנה יש לה אפשרות לילד שהיא כל כך כמהה אליו, בלי לעבור את כל תהליכי האימוץ, ולכן היא אמרה מה שאמרה.

באישור הרשויות בני הזוג אימצו את הילד וגידלו אותו כפול פרונצ'אק.

בבית נולדו בהמשך ילדים נוספים. אחד מהם, דייוויד, היה בנם הביולוגי של דורה וצ'סטר. פול גדל בבית שאותו תיאר לימים כבית אוהב ויציב.

אלא שמשהו המשיך להטריד אותו. פול סיפר שבילדותו חש שאינו דומה למשפחתו. בגיל עשר, כשחיפש מתנות חג ומצא במקום מסתור בבית קופסה ובה גזרי עיתונים ישנים. שם ראה את הסיפור על התינוק החטוף. הוא ידע במרומז שהייתה סביב לידתו דרמה יוצאת דופן, אבל כעת הבין בדיוק.

כבוגר הוא עבר לחיים משלו, התחתן והפך לאב. אבל הרצון לדעת את האמת לא נעלם.

בשנת 2010 כבר היו בדיקות גנטיות ביתיות נגישות. פול ביקש מדורה ומצ'סטר להשתתף בבדיקה שתכריע סוף סוף בשאלה. התוצאה הייתה חד משמעית.האיש שגדל כפול פרונצ'אק אינו בנם הביולוגי.

באותו רגע נולדו למעשה שתי תעלומות.

איפה פול ג'וזף פרונצ'אק האמיתי? ומי הוא האיש שבמשך כל חייו נשא את שמו? הוא התחיל בחיפוש אחר שתי התשובות במקביל.

הטכנולוגיה ששינה את החקירה היתה הגנאלוגיה הגנטית. בניגוד לבדיקת הורות רגילה, אין צורך בדגימה מאדם מסוים. אפשר להשוות DNA למאגרי ענק, למצוא בני דודים רחוקים ולבנות מהם לאחור עצי משפחה.

פול נעזר בגנאלוגית הגנטית סיסי מור ובחוקרי DNA. באמצעות התאמות גנטיות, רישומי לידה, נישואין ומשפחות הצליחו החוקרים לצמצם בהדרגה את האפשרויות. בשנת 2015 התקבלה התשובה.

שמו בלידה היה ג'ק תומאס רוזנטל.אבל גם התשובה הזאת הסתירה הפתעה.

ג'ק תומאס רוזנטל שגדל כפול פרונצ’ק נולד ב 27 באוקטובר 1963 באטלנטיק סיטי שבניו ג'רזי.

ארבע עשרה דקות לפניו נולדה אחותו התאומה, ג'יל לין רוזנטל. הוריהם היו גילברט רונלד רוזנטל ומארי לואיז דנקן רוזנטל. לבני הזוג היו ילדים נוספים.

כשפול, שכעת ידע שהוא ג'ק, התחיל לאתר את בני משפחתו הביולוגיים, ההורים עצמם כבר היו מתים בשלב הזה. התמונה שקיבל מהם הייתה קשה. קרובי משפחה סיפרו כי התאומים חיו בתנאי הזנחה חמורים וכי ראו סימנים של התעללות. היו עדויות מאוחרות על ילדים מלוכלכים, על חבלות ועל כך שהושארו לפרקי זמן ממושכים בחדר. חלק מהעדויות קשות מאוד. ואז, בקיץ 1965, התאומים נעלמו מחיי המשפחה. ג'ק ננטש בפתח חנות בניוארק.

בגלל גילו הצעיר הוא לא יכול היה לספר לשוטרים מי הוא, מהיכן הגיע, מי הניח אותו שם או מה קרה קודם לכן. אין תיעוד אמין שמאפשר כיום לשחזר את המסלול מאטלנטיק סיטי למקום שבו נמצא בניוארק.

והשאלה הגדולה הרבה יותר הייתה: איפה ג'יל?

בני משפחת רוזנטל סיפרו שכאשר שאלו באותה תקופה על התאומים קיבלו תשובות מעורפלות, למשל שהם נמצאים אצל קרובי משפחה. אבל ג'יל לא הופיעה שוב.

נכון להיום לא ידוע מה קרה לה. ננטשה גם? אימוץ לא חוקי? חס וחלילה ההורים רצחו אותה? .

ייתכן שננטשה במקום אחר וגדלה בזהות אחרת, בדיוק כפי שקרה לג'ק. קיימות גם השערות קודרות יותר, אבל אין ראיה שמאפשרת לקבוע שהיא נהרגה. ג'יל עדיין נחשבת נעדרת, והמרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים ממשיך לפרסם תמונות שלה עם הדמיית גיל ממוחשבת.

התוצאה הייתה כמעט בלתי נתפסת.

אבל הוא עדיין רצה לדעת איפה הילד שאת שמו נשא.

אחרי שגילה שהוא ג'ק רוזנטל, פול יכול היה לכאורה לסיים את המסע. הוא כבר ידע מי הוא.

אבל מבחינתו נשאר חוב לדורה וצ'סטר הוריו שגידלו אותו באהבה. אם הוא לא היה בנם, פירוש הדבר שפול האמיתי עדיין לא נמצא.

החיפוש אחריו התבסס שוב על ד.נ.א. ועל מאגרי גנאלוגיה. במשך שנים לא הופיעה התאמה מכרעת, לא התייאשו וכל תקופה עשו חיפוש חוזר במאגרים ממתינים לאדם חדש במאגר. ואז נמצאה התאמה למשפחה במישיגן. היא הובילה לאדם בשם קווין ריי בייטי.

בדיקות נוספות הראו שקווין קשור ביולוגית למשפחת פרונצ'אק. הוא היה בנם של דורה וצ'סטר פרוצ’ק.

קווין ריי בייטי היה למעשה פול ג'וזף פרונצ'אק, התינוק שנלקח מבית החולים בשיקגו בשנת 1964.

במשך יותר מחמישים שנה חי פול האמיתי בשם אחר, מבלי לדעת שזהותו החלה בפשע שהיה פעם אחד ממקרי החטיפה המפורסמים בארצות הברית.

הוא גדל במישיגן. האישה שגידלה אותו נקראה לוריין פאונטיין. הדרך המדויקת שבה הגיע לידיה והקשר שלה לחוטפת אינם מוכחים עד היום באופן שמאפשר לסגור את התיק. גם זהותה של האישה בלבן שנכנסה לחדרה של דורה לא נקבעה באופן רשמי.

בסוף 2019 התקיימה השיחה שבה דורה דיברה בטלפון עם בנה הביולוגי שראתה אותו יום אחד בלבד בבית החולים. האיש שגדל כפול סיפר מאוחר יותר שהוא ובתו עמדו ליד המדרגות והקשיבו בהתרגשות. דורה שאלה את בנה איזה חיים היו לו. השניים תכננו גם להיפגש. אבל המפגש לא התקיים. קווין ( פול) היה חולה בסרטן. באפריל 2020 הוא מת, זמן קצר לפני יום הולדתו ה 56. צ'סטר פרוצ’ק, האבא הביולוגי, כבר לא היה בחיים כדי לשמוע שהבן שחיפש נמצא.

דורה, לעומת זאת, זכתה לפחות לדבר איתו. וכך הסתיים חלק אחד של הפרשה, חמישים וחמש שנים לאחר שהתחיל.

אבל לא הפרשה כולה. ג'ק רוזנטל נמצא. פול פרונצ'אק נמצא. ג'יל רוזנטל עדיין לא נמצאה, עד היום. ממשיכים לחפש אותה במאגרי הדנא. מי האישה שלבשה מדי אחות, נכנסה לחדרה של דורה פרונצ'אק באפריל 1964 ויצאה משם עם תינוק בן פחות מיומיים, עדיין אינה לא זוהתה.

הנקודה המסתורית אינה מי גידל אותו. זה ידוע. השאלה שעדיין לא נפתרה היא מי מסר את התינוק ללוריין, האם לוריין ידעה שהוא נחטף, מדוע הוא קיבל דווקא את שם המשפחה Baty אף שלוריין לא הייתה נשואה ככל הידוע לאדם בשם הזה, ומה הקשר בין כל אלה לחוטפת מבית החולים.

למעשה, החקירה החדשה של ג'ק מתמקדת בדיוק בשם Baty. לפי הממצאים שהוא מפרסם, לוריין מעולם לא הייתה נשואה לגבר בשם Baty, ובכל זאת הילד גדל בשם Kevin Ray Baty. החוקרים מצאו משפחת Baty בעלת קשרים הן לשיקגו והן לארקנסו, ובה אדם בשם Billy Ray Baty, אבל נכון לעכשיו הקשר המדויק שלו לחטיפה עדיין לא הוכח.

זו אולי הסיבה שסיפור פרונצ'אק ממשיך לרדוף כל כך הרבה אנשים. במשך עשרות שנים נדמה היה שהתעלומה נפתרה כבר בשנות השישים. בפועל, רק הופעת ה דנא אפשרה לגלות שהפתרון עצמו היה הטעות הגדולה ביותר בתיק.

למה משפחת רוזנטל נטשה את התאומים?

קיימות עדויות די חזקות שמשפחת רוזנטל הייתה משפחה לא מתפקדת ושמארי סבלה משתייה כבדה של אלכוהול.

על גילברט, האב, סופר שהיה אדם כועס ואלים לאחר שירותו הצבאי, סבל מהפרעת דחק לאחר טראומה במלחמת קוריאה.

אי אפשר לדעת מה בדיוק גרם להם להתעלל בג'ק ובג'יל, אבל העדויות מצביעות על שילוב של אלכוהול, אלימות, חוסר יציבות והזנחה קשה.

ולגבי היהדות, במקרה הזה שם המשפחה אכן משקף מוצא יהודי בחלק מהמשפחה: לג'ק יש שורשים אשכנזיים יהודיים מצד אביו.

העדות של סוזן וולרט היא כנראה החשובה ביותר להבנת מצבם של התאומים. לדבריה, היא נשכרה לשמור על הילדים הגדולים יותר ונאמר לה למעשה שלא תטרח עם התאומים שנמצאו בקומה אחרת. היא בכל זאת ניגשה אליהם ומצאה את ג'ק וג'יל מלוכלכים, בחדר שהסריח משתן, עם מצעים שלא הוחלפו. לדבריה לג'ק הייתה גם חבורה שחורה סביב אחת העיניים. היא נשארה איתם במהלך הלילה, ולמחרת ההורים כעסו עליה על כך שטיפלה בהם. בני משפחה אחרים סיפרו שנים לאחר מכן שראו את התאומים מוזנחים, ושאחד מהם זכר אותם מוחזקים במעין כלוב.

למה הם עשו את זה? אין לנו עדות של ההורים עצמם, חקירה מקצועית מאותה תקופה או אבחון שמסביר את ההתנהגות. מארי וגילברט מתו לפני שג'ק גילה מי הם. אפשר לזהות גורמי סיכון ברורים, שתייה כבדה, יחסים אלימים, משפחה מאוד לא יציבה, מספר ילדים שנולדו בתוך זמן קצר וסביבה שבה לפי העדויות היו סודות והסתרות. אבל אי אפשר לקבוע איזה מהם גרם להתעללות או מדוע דווקא ג'ק וג'יל כנראה קיבלו יחס כה קשה. אפילו ג'ק עצמו, בחקירה שהוא מנהל כיום, מציג חלק מהדברים כניסיון להבין את הרקע ולא כהסבר מוכח.

לשאלה היהודית יש דווקא תשובה מעניינת מאוד. ג'ק חקר בשנים האחרונות את עץ המשפחה שלו ומציג אותו בפירוט. אביו הביולוגי גילברט רוזנטל נולד בפילדלפיה ב 1933. אביו של גילברט היה הארי רוזנטל. הוריו של הארי, היימן רוזנטל ורוז קף, היו מהגרים יהודים שהגיעו לארצות הברית מאזור רוסיה ואוקראינה בסוף המאה התשע עשרה והתיישבו בפילדלפיה. ג'ק עצמו מגדיר את הענף הזה כשורשים אשכנזיים יהודיים ממזרח אירופה.

מצד שני, אמו של גילברט הייתה ברתה רוקו, נוצרים. אביה, ג'ובאני רוקו, הגיע מסלרנו שבאיטליה, ואמה הייתה ממוצא פולני אמריקאי. אמה של ג'ק וג'יל, מארי דאנקן, באה מצד אחד ממשפחה מדרום ארצות הברית ומצד אחר ממשפחה ממוצא פולני ואוקראיני. לכן התאומים ג'ק וג'יל היו בעלי מוצא מעורב מאוד, ובתוכו רכיב אשכנזי יהודי ממשי מצד משפחת רוזנטל.

המחקר הגניאולוגי בתיק:

הכלי המרכזי בשתי החקירות היה ד.נ.א. אוטוזומלי ממאגרי גנאלוגיה מסחריים, בעיקר AncestryDNA, ‏23andMe ו FamilyTreeDNA.

אצל האיש שגדל כפול, ההתאמות הראשונות היו לבני דודים רחוקים, ומהן נבנה עץ משפחה עד למשפחות רוקו ורוזנטל.כך התברר שהוא ג'ק רוזנטל, ושג'יל היא אחותו התאומה, אבל ג'יל עצמה לא נמצאה באמצעות ד.נ.א. ועדיין לא נמצאה.

אצל פול הביולוגי המסלול היה קצר בהרבה: טיפ הוביל לקווין בייטי, ואז ד.נ.א. של בתו התחבר גנטית למשפחת פרונצ'אק.

כלומר במקרה הראשון הד.נ.א. יצר את כיוון החקירה, ובמקרה השני מידע חיצוני יצר חשוד והד.נ.א. הוכיח שהחשד נכון.

מציאת פול האמיתי:

לא ישבו הגנאלוגים מול אלפי בני דודים אנונימיים ובנו עץ מאפס. לאחר שהסיפור זכה לפרסום, התקבל דרך עמוד הפייסבוק של החקירה טיפ על גבר במישיגן בשם Kevin Ray Baty, שאולי הוא התינוק שנחטף. כלומר כבר היה שם של מועמד.

עכשיו היה צריך לשאול שאלה גנטית פשוטה יחסית: האם Kevin או ילדיו קשורים ביולוגית למשפחת Fronczak.

לפי הסיכום המקצועי של ISHI, החוקרים השוו DNA של קרוב ממשפחת פרונצ'אק ל DNA של אישה שנחשדה כבתו של פול האמיתי. ההתאמה הוכיחה שהיא שייכת גנטית למשפחת פרונצ'אק ובכך למעשה הצביעה על אביה. (

דיווח מאוחר יותר ממישיגן נותן גרסה מפורטת יותר של אותו אירוע. לפי הדיווח, David Fronczak, הבן הביולוגי של דורה וצ'סטר ואחיו הצעיר של פול האמיתי, כבר היה במאגר Ancestry. אחת מבנותיו של Kevin עשתה בדיקת DNA, והמערכת זיהתה את David כאדם ברמת קרבה המתאימה לדוד שלה. David הוא בנם של Dora ו Chester. בתו של Kevin חולקת DNA עם David בכמות המתאימה לאחיינית. לכן אביה, Kevin, אמור להיות אחיו של David.ומכיוון שלדורה וצ'סטר היה בן אחד שנחטף ונעלם, המסקנה הייתה ש Kevin הוא Paul.

לאחר מכן Kevin עצמו נבדק, והקשר אושר.

במקרה של ג'ק לא היה להם מושג את מי לחפש. ה DNA אמר למעשה: הנה כמה אנשים שהם בני הדודים שלך. עכשיו לכו אחורה מאות רשומות, מצאו את האבות המשותפים, ואז רדו שוב לאורך כל הצאצאים עד שתמצאו משפחה שבה חסר ילד שמתאים לך.

במקרה של Kevin כבר היה להם אדם ספציפי בעקבות טיפ. כאן ה DNA שימש בעיקר כהוכחה: האם האיש הזה משתלב במשפחת פרונצ'אק בדיוק במקום שבו אמור להיות התינוק החטוף.

וזו גם הסיבה שהמקרה הראשון לקח כשנתיים של עבודה גנאלוגית קשה, ואילו לאחר שהגיע הטיפ על Kevin, הקשר הגנטי היה פשוט בהרבה להוכחה..

לוריין פאונטיין נפטרה ב 25 ביוני 2004.היא נפטרה כחמש עשרה שנה לפני שקווין ריי בייטי זוהה כפול פרונצ'אק האמיתי. זה חשוב מאוד מבחינת החקירה, כי כשהזיהוי הגנטי של קווין ריי בייטי כפול פרונצ'אק האמיתי נעשה ב 2019, לוריין כבר לא הייתה בחיים במשך כחמש עשרה שנה. לכן החוקרים לא יכלו לשאול אותה ישירות כיצד התינוק הגיע לידיה, מי מסר אותו לה, ומה היא ידעה על מקורו.