שימו לב לטרללת של ארגוני זכות האזרח, הטהרנים ויפי הנפש שבפועל פועלים בחלק מהמקרים נגד תפיסת אשמים בפשעים חמורים.
GPT:
בדצמבר 2004, בעת הדיונים בהצעת החוק שאפשרה הקמת מאגר DNA משטרתי, האגודה לזכויות האזרח הגישה לוועדת החוקה של הכנסת נייר עמדה שהתנגד במפורש להכללה גורפת של חשודים ונאשמים במאגר. ()
חשוב לדייק: האגודה לא התנגדה לעצם קיומו של מאגר DNA משטרתי. היא כתבה במפורש שאין לה התנגדות עקרונית למאגר ושמאגר כזה יכול להיות כלי חשוב בחקירת עבירות. ההתנגדות הייתה בעיקר להיקף המאגר ולכך שיוכנסו אליו גם אנשים שרק נחשדו או הואשמו ולא הורשעו. ()
הטיעונים המרכזיים שלה היו בדיוק מה שאתה מתאר: פגיעה בפרטיות, פגיעה באוטונומיה של האדם על גופו, פגיעה בכבוד האדם, חשש משימוש לרעה במידע הגנטי ובעיקר פגיעה בחזקת החפות. האגודה כתבה שהכללת חשודים ונאשמים במאגר מניחה למעשה שניתן להתייחס אליהם כאל עבריינים עוד לפני שהורשעו. ()
למעשה עמדתה הייתה מחמירה בהרבה מהחוק שהתקבל. היא הציעה שככלל נתוני DNA לצורך המאגר יילקחו רק מאנשים שהורשעו בעבירות חמורות, וגם אז לאחר החלטה שיפוטית פרטנית. ()
ומעניין במיוחד בהקשר למה שכתבת על המחיקה: האגודה אמרה שאם המחוקק בכל זאת יאפשר הכנסת חשודים ונאשמים למאגר, לפחות צריך לקבוע שהנתונים יימחקו בתוך זמן קצר כאשר לא מוגש כתב אישום או כאשר האדם מזוכה. היא נימקה זאת בכך שבהיעדר הרשעה אין הצדקה להמשך הפגיעה בזכויות האדם. ()
ארגוני זכויות אדם, ובאופן מתועד במיוחד האגודה לזכויות האזרח, התנגדו במהלך חקיקת מאגר ה DNA לכך שעצם היותו של אדם חשוד יספיק לשמירת נתוניו במאגר המשטרתי. ההתנגדות התבססה בעיקר על הזכות לפרטיות, האוטונומיה הגופנית, כבוד האדם וחזקת החפות. עם זאת, האגודה לא התנגדה עקרונית לעצם קיומו של מאגר DNA של עבריינים מורשעים.
כלומר, באופן קצת אירוני, הוראות המחיקה שאתה מצטט הן במידה מסוימת בדיוק מסוג ההגנות שארגוני זכויות האזרח דרשו כאשר התנגדו לנוסח הרחב המקורי.
: https://law.acri.org.il/he/909 "עמדת האגודה בנושא הצעת חוק להקמת מאגר דנ\"א לשימוש המשטרה - האגודה לזכויות האזרח בישראל - ארכיון משפטיהאגודה לזכויות האזרח בישראל – ארכיון משפטי"
אפשר לומר בוודאות גבוהה מאוד שאילו עמדת האגודה לזכויות האזרח מ 2004 הייתה מתקבלת במלואה, דניאל נחמני לא היה נתפס בדרך שבה נתפס בפועל.
השרשרת בתיק הייתה מאוד ברורה:
אביו של דניאל נחמני נעצר בחשד לעבירות אלימות במשפחה. בעקבות המעצר נלקחה ממנו דגימת DNA והפרופיל נשמר במאגר המשטרתי במשך שנים. ()
ב 2014 הפעילה המשטרה חיפוש משפחתי. ה DNA של הרוצח מזירת נועה אייל לא התאים לאב, אבל נמצא דומה מספיק כדי להצביע על כך שמדובר בקרוב משפחה שלו. מכאן המשטרה בדקה את בני משפחתו והגיעה לדניאל נחמני. ()
השוטרים עקבו אחרי נחמני עד שראו אותו יורק ברחוב. הם אספו את הרוק ובדיקת ה DNA נתנה התאמה ל DNA שנמצא בזירת הרצח. בהמשך נלקחה ממנו גם דגימה לאחר מעצרו. ()
עכשיו משווים את זה לעמדת האגודה לזכויות האזרח. היא דרשה במפורש שנתוני זיהוי לצורך המאגר יילקחו וישמרו רק לגבי אדם שהורשע בעבירה חמורה, וגם אז בהתאם לצו שיפוטי פרטני. היא התנגדה לכך שחשד או אישום כשלעצמם יכניסו אדם למאגר. ()
לכן, בהנחה שאביו של נחמני לא הורשע באותה פרשת אלימות בעבירה חמורה באופן שהיה עומד בתנאים שהאגודה הציעה, ה DNA שלו לא היה נמצא במאגר. אם הוא לא היה במאגר, החיפוש המשפחתי לא היה מצביע על משפחת נחמני, והמשטרה לא הייתה מגיעה באמצעותו לדניאל נחמני.
וזו אינה דוגמה תיאורטית. זה ממש אותו מתח שהוויכוח על מאגרי DNA עוסק בו: הנתון שנשמר על אדם שאינו הרוצח, ושנלקח ממנו במסגרת חקירה אחרת, הוא שאפשר כעבור שנים לפענח רצח אכזרי שלא פוענח במשך 16 שנה. בית המשפט העליון עצמו תיאר את החיפוש המשפחתי כשלב שהוביל את המשטרה אל נחמני. ()
כלומר, הניסוח החזק והמדויק הוא: אילו התקבלה עמדת האגודה לזכויות האזרח במלואה, ובהנחה שאביו של נחמני לא היה נכנס למאגר מכוח הרשעה חמורה, אחת מפרשות הרצח הלא מפוענחות הידועות בישראל כנראה לא הייתה מפוענחת ב 2014 לעולם.
: https://news.walla.co.il/item/3211252?utm_source=chatgpt.com "לוחית הרכב והיריקה ברחוב: תיק רצח נועה אייל שנפתר אחרי 21 שנה"
: https://www.ynet.co.il/news/article/rJqCT20ww "העליון ידון ב\"חיפוש DNA משפחתי\" שהוביל לפענוח רצח נועה אייל"
: https://law.acri.org.il/he/909 "עמדת האגודה בנושא הצעת חוק להקמת מאגר דנ\"א לשימוש המשטרה - האגודה לזכויות האזרח בישראל - ארכיון משפטיהאגודה לזכויות האזרח בישראל – ארכיון משפטי"
: https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?fileName=19040390.E10&path=HebrewVerdicts%5C19%5C390%5C040%5Ce10&type=2&utm_source=chatgpt.com "פסק-דין בתיק ע\"פ 4039/19"
