השאלה היא מה קורה עם המשפט של מריו פרננדז סלדנה, החשוד יחד עם שנה גרדנר ברצח ג'ארד ברידיגן, מתי המשפט אמור להסתיים, כמה זמן עשויים המושבעים להתייעץ, מה יקרה אם משפטו לא יסתיים עד המועד שנקבע למשפטה של גרדנר, והאם זיכוי אפשרי של פרננדז ישפיע על המשפט שלה.
נכון ליום 23 באוגוסט 2026, המשפט של מריו פרננדז סלדנה כבר בעיצומו. חשוב להבהיר שהוא אינו נשפט יחד עם שנה גרדנר. בית המשפט הפריד בין המשפטים, ופרננדז הוא הראשון מבין הנאשמים שנשפט. בחירת המושבעים במשפטו החלה ב 10 באוגוסט, ונבחרו 12 מושבעים וארבעה מחליפים. נאומי הפתיחה והעדויות החלו ב 17 באוגוסט. לוח הזמנים שנקבע למשפט מתוכנן להגיע עד יום שישי, 28 באוגוסט.
פרננדז עומד כיום בפני שני אישומים מרכזיים בלבד, רצח מדרגה ראשונה ושידול לביצוע פשע שעשוי לשאת עונש מוות. לפני המשפט התביעה ביטלה אישומים נוספים שהיו נגדו, ובהם קשירת קשר לרצח והתעללות בילד.
התזה המרכזית של התביעה היא ששנה גרדנר רצתה להשתחרר מהסכסוך הממושך עם בעלה לשעבר ג'ארד ברידיגן סביב ילדיהם המשותפים, ושמריו פרננדז, שהיה בן זוגה, היה האדם שחיבר בין הרצון הזה לבין הנרי טנון. טנון לא הכיר את ברידיגן באופן עצמאי, והקשר הידוע בינו לבין משפחת גרדנר עבר דרך פרננדז. טנון היה בעבר דייר בנכס שהיה קשור לפרננדז.
אחת הראיות החזקות ביותר בתיק כולו נוגעת לטנון. הדי אן איי שלו נמצא על הצמיג שהונח בכביש כדי לגרום לברידיגן לעצור את מכוניתו ולצאת ממנה לפני שנורה. בנוסף הציגה התביעה סרטוני מצלמות מעקב שבהם נראה טנדר פורד F150 דו גוני שלטענתה שימש את המעורבים ברצח. התביעה טוענת שטנון נמלט ברגל לאחר הירי ואדם שני נהג בטנדר מהמקום. למעשה גם התביעה וגם ההגנה מקבלות כי היו ככל הנראה לפחות שני אנשים שהיו מעורבים ישירות באירוע, והשאלה הגדולה היא מי היה האדם השני.
בדיוק בנקודה הזאת נמצאת גם אחת הבעיות הגדולות של התביעה נגד פרננדז. אין ראיה ישירה שמראה שהוא היה הנהג השני. אין די אן איי שלו על הראיות שנבדקו, אין טביעות אצבע שממקמות אותו בטנדר, אין סרטון שמראה אותו בזירת הרצח ואין עד ראייה שממקם אותו שם. אפילו החוקר הראשי בתיק הודה שאין ראיה פיזית שמוכיחה שפרננדז נסע יחד עם טנון בליל הרצח. בנוסף קיים פער של כ 32 דקות בסרטוני המעקב של הטנדר.
אחת הראיות המרכזיות שהתביעה מציגה נגד פרננדז היא כסף שהועבר לטנון לאחר הרצח. פרננדז חתם על שלושה צ'קים לטנון בסכום כולל של 10,000 דולר. התביעה טוענת שמדובר למעשה בתשלום עבור הרצח שהוסווה כתשלומים עבור עבודות גינון, תיקוני גג או פעילות עסקית אחרת. מנגד, ההגנה הציגה סרטונים שבהם טנון אכן נראה מבצע עבודות בנכסים של פרננדז. אפילו עדת תביעה שעסקה בניתוח הפיננסי הודתה שאינה יכולה לקבוע שהצ'קים קשורים לרצח. כתוצאה מכך הפכה שאלת משמעותם של אותם 10,000 דולר לאחת הסוגיות המרכזיות במשפט.
התביעה הציגה גם ראיות סלולריות. ב 29 בינואר 2022, כשבועיים וחצי לפני הרצח, הטלפון של טנון יצא מהאזור שבו נמצא נכס של פרננדז, נסע לכיוון האזור שבו התגורר ברידיגן, עבר ליד מקומות הקשורים למשפחת ברידיגן והגיע לאזור שבו התרחש לאחר מכן הרצח. התביעה מציגה זאת כמעין נסיעת הכנה או נסיעת תרגול לקראת הפשע. הבעיה מבחינת התביעה היא שנתוני הטלפון אינם מראים שפרננדז נסע יחד עם טנון. למעשה, הטלפון של פרננדז נמצא באותו זמן באזור הנכס שלו.
בליל הרצח עצמו יש נתון שהתביעה מציגה כחשוד יותר. הטלפון של פרננדז נמצא באזור ביתו לפני הרצח ואחריו, אבל בין בערך 7:10 בערב לבין 8:20 בערב אין ממנו נתוני תקשורת סלולרית רלוונטיים. הירי התרחש זמן קצר לפני השעה 8 בערב. התביעה רוצה כמובן שהמושבעים יראו בפער הזה דבר חשוד. אלא שמומחה האף בי איי עצמו הודה שאינו יכול לדעת מדוע נוצר הפער. ייתכן שהטלפון היה כבוי, לא פעיל, מחובר בדרך אחרת או שהייתה בעיה ברשת. הנתונים גם אינם מאפשרים למקם את פרננדז בזירת הרצח.
נושא נוסף שהתביעה מנסה להציג כהתנהגות מחשידה הוא העובדה שהטלפון של פרננדז עבר איפוס מלא באוגוסט 2022 ולכן מידע מוקדם יותר, כגון הודעות, מיקומים, תמונות וחיפושים, נמחק. בנוסף הוצגו יותר מ 5,000 פעולות מחיקה בדפדפן כרום שנרשמו ביום שבו פרננדז התראיין במשטרה. גם כאן ההגנה הצליחה להוציא מעדי התביעה הודאות חשובות. אי אפשר לדעת מה בדיוק נמחק, אי אפשר לקשור את המחיקות ישירות לרצח, ויש אינדיקציה לכך שבאותו יום פרננדז ביצע רכישה בחנות T Mobile, כך שהאיפוס עשוי לקבל גם הסבר שאינו קשור להסתרת ראיות.
גם כלי הרצח עצמו לא נמצא. לפי הראיות מדובר כנראה באקדח Glock בקליבר 10 מילימטרים, אך הנשק מעולם לא אותר. לתביעה יש תיאוריה שלפיה פרננדז השיג נשק ממכר ותיק בשם ג'ון ביגרסטאף. ביגרסטאף החזיק בעבר Glock בקליבר הזה, ובחשבון שלו בוצעו חיפושים באינטרנט הקשורים לאקדחי 10 מילימטרים בסמוך למועד שבו פרננדז ביקר אצלו. אבל גם כאן החוקר הראשי נאלץ להודות שאין ראיה פיזית שביגרסטאף נתן לפרננדז אקדח כלשהו. ההגנה אף הציגה סיבה אישית אחרת לביקורו של פרננדז בבית ביגרסטאף.
במשפט הופיעו גם עדים שהכירו את פרננדז. טיילור קוטיס סיפרה על שיחות מעורפלות שהיו לה איתו ועל דבר שכינתה חוזה הקשור למשפחת גרדנר, אך בחקירה נגדית הודתה שאין לה תיעוד מהשיחות, שהזיכרון שלה אינו מילולי ושחלק מהמידע שלמדה על הפרשה הגיע מאמצעי התקשורת. עד אחר, ויקטור קווירוז, סיפר שפרננדז התנהג באופן רגיל לאחר הרצח. חבר נוסף בשם קרלוס פונג השתתף בשיחות טלפון מוקלטות עם פרננדז לאחר מעצרו של טנון. פונג העיד שפרננדז לא הודה בשום דבר, לא ניסה להתחמק, אמר שאין לו קשר לרצח, ושפונג מעולם לא שמע את פרננדז או את גרדנר מאיימים על ברידיגן או מתכננים את מותו.
מבחינת מצב התיק לאחר השבוע הראשון של העדויות, התביעה הצליחה לבנות תיק נסיבתי משמעותי, אך עדיין לא הציגה ראיה ישירה שמחברת את פרננדז לרצח. יש לה את טנון, הצמיג, הטנדר, הקשר בין טנון לבין פרננדז, 10,000 הדולרים, נתוני הטלפונים והתנהגות דיגיטלית שהיא מציגה כחשודה. מנגד, ההגנה הצליחה פעם אחר פעם לגרום לעדי המדינה להודות במה שאין לתביעה. אין זיהוי של הנהג השני, אין כלי רצח, אין די אן איי של פרננדז, אין נתוני טלפון שממקמים אותו בזירה ואין ראיה ישירה לכך שהוא שכר את טנון כדי להרוג את ברידיגן. קרוב לוודאי שזה יהיה אחד הצירים המרכזיים שעליהם יוכרע המשפט.
חשוב גם לציין שהנרי טנון לא אמור להעיד במשפט הזה. הוא אמנם הודה בעבר ברצח מדרגה שנייה והסכים לשתף פעולה עם התביעה, אך בתחילת 2026 חזר בו מהודאתו וקיבל רשות לעמוד למשפט בעצמו. המשפט שלו צפוי להתקיים במרץ 2027. גם שנה גרדנר אינה אמורה להעיד במשפטו של פרננדז.
השאלה הבאה היא מתי בדיוק אמור להסתיים משפט פרננדז וכמה זמן יחליטו המושבעים. התאריך 28 באוגוסט הוא תאריך היעד שנקבע בלוח המשפט, אך אין פירושו שבהכרח באותו יום כבר תהיה הכרעה. לאחר שהתביעה וההגנה יסיימו להציג את הראיות, יישמעו טיעוני הסיכום, השופטת תיתן למושבעים את ההוראות המשפטיות ואז הם יפרשו להתייעצות.
אי אפשר לדעת מראש כמה זמן תימשך התייעצות המושבעים. בפלורידה נדרשת הכרעה פה אחד במשפט פלילי. אין מגבלת זמן קשיחה של כמה שעות או כמה ימים. המושבעים יכולים להגיע לפסק דין בתוך כמה שעות, בתוך יום, בתוך יומיים או לאחר תקופה ארוכה יותר. לכן ייתכן בהחלט שהמשפט יועבר להכרעת המושבעים ב 27 או ב 28 באוגוסט והם ימשיכו להתייעץ גם לאחר מכן. 28 באוגוסט אינו תאריך שבו המשפט חייב להסתיים בכל מחיר.
אם המושבעים יתייעצו במשך זמן ממושך ויודיעו לשופטת שאינם מסוגלים להגיע להכרעה פה אחד, השופטת יכולה לנסות לעודד אותם להמשיך ולהתייעץ. אם יתברר שאין אפשרות להגיע לפסק דין מוסכם, היא יכולה בסופו של דבר להכריז על mistrial משום שחבר המושבעים תקוע. במצב כזה המדינה יכולה בדרך כלל להעמיד את פרננדז למשפט נוסף.
השאלה הנוספת היא מה יקרה אם כל זה לא יסתיים עד תחילת משפטה של שנה גרדנר. משפטה של גרדנר מתוכנן להתחיל בבחירת מושבעים ביום שני, 31 באוגוסט, שלושה ימים בלבד לאחר מועד הסיום המתוכנן של משפט פרננדז. בחירת המושבעים שלה אמורה להימשך עד 4 בספטמבר, והעדויות במשפטה מתוכננות להתחיל ב 8 בספטמבר ולהימשך עד 25 בספטמבר.
אם המושבעים במשפט פרננדז עדיין יהיו בהתייעצות ב 31 באוגוסט, אין החלטה שפורסמה מראש וקובעת במפורש מה בדיוק תעשה השופטת. לכן לא נכון לומר שכבר נקבע שמשפט גרדנר יידחה. עם זאת, מבחינה מעשית, מאחר שאותה שופטת מנהלת את שני המשפטים ומאחר שהם נקבעו בכוונה בזה אחר זה, סביר שיהיה צורך להזיז לפחות את תחילת בחירת המושבעים של גרדנר אם משפט פרננדז יגלוש בפועל אל תוך השבוע שלה. זו מסקנה הנובעת מלוח הזמנים ולא החלטה רשמית שכבר התקבלה.
מעניין במיוחד שהשופטת כבר התמודדה עם השאלה כיצד תוצאת משפט פרננדז עלולה להשפיע על משפט גרדנר. כאשר הוחלט להפריד בין המשפטים, השופטת לונדון קייט העלתה בתחילה רעיון יוצא דופן. אם המושבעים במשפט פרננדז יגיעו להכרעה, היא שקלה לשמור את פסק הדין חסוי ולא לפרסם אותו עד לאחר משפט גרדנר, כדי שמועמדים למושבעים במשפט גרדנר לא יושפעו מהתוצאה.
עורכי הדין של פרננדז התנגדו לכך. הם טענו שאם פרננדז יזוכה, אי אפשר להשאיר אותו במעצר עוד כחודש רק כדי שפסק הדין לא ישפיע על משפטה של גרדנר. השופטת קיבלה את ההתנגדות. במקום להסתיר את פסק הדין היא קבעה מאגר גדול במיוחד של 500 מועמדים למושבעים במשפט גרדנר, כדי לאפשר סינון של אנשים שנחשפו לתוצאת משפט פרננדז ושכבר גיבשו עמדה בעקבותיה.
כלומר, התכנון הנוכחי הוא דווקא שהכרעת הדין במשפט פרננדז תהיה פומבית, ושהמערכת תתמודד עם השפעתה האפשרית באמצעות בחירה קפדנית של מושבעים במשפט גרדנר. התוכנית אינה לדחות אוטומטית את משפט גרדנר עד שיישכח פסק הדין ולא להסתיר מהציבור את התוצאה.
השאלה החשובה ביותר היא מה יקרה אם פרננדז יזוכה והאם הדבר ישפיע על משפטה של גרדנר. מבחינה משפטית, זיכוי של פרננדז לא מבטל את האישומים נגד גרדנר ולא מחייב את התביעה לוותר על המשפט שלה. במשפט הפלילי בפלורידה אפשר מבחינה עקרונית להגיע לתוצאות שונות ביחס לאנשים שונים שנאשמים כחלק מאותה פרשה. אפילו זיכוי של אדם אחד מקשר פלילי אינו מחייב בהכרח זיכוי של אדם אחר. במקרה הזה הדבר ברור עוד יותר משום שגרדנר ופרננדז נשפטים בנפרד, והנרי טנון עצמו עדיין עומד בפני הליך פלילי.
לכן בהחלט ייתכן מבחינה משפטית מצב שבו פרננדז יזוכה וגרדנר תורשע. אפשר כמובן גם לקבל את התוצאה ההפוכה. אין כלל משפטי שאומר שאם חבר מושבעים אחד לא השתכנע באשמת פרננדז, חבר מושבעים אחר אינו יכול להשתכנע באשמת גרדנר.
מבחינה מעשית ואסטרטגית, לעומת זאת, זיכוי של פרננדז יהיה אירוע משמעותי מאוד עבור ההגנה של גרדנר. התיאוריה הבסיסית של המדינה היא שגרדנר רצתה במותו של ג'ארד ברידיגן, שפרננדז היה בן הזוג שסייע להפוך את הרצון הזה לתוכנית מעשית, שפרננדז היה הקשר להנרי טנון ושטנון היה האדם שביצע את הרצח או היה מעורב ישירות בביצועו.
אם חבר מושבעים ישמע את כל התיק נגד פרננדז ויקבע שהתביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר שהוא היה חלק מהתוכנית, ההגנה של גרדנר תקבל טיעון רטורי וציבורי חזק מאוד. היא תוכל לשאול כיצד אפשר להוכיח שגרדנר הפעילה את טנון באמצעות פרננדז כאשר חבר מושבעים אחר לא השתכנע שפרננדז עצמו היה חלק מתוכנית הרצח.
אבל זה עדיין טיעון ולא כלל משפטי שמבטל את התיק. יש כאן גם פרט משמעותי נוסף. כאשר התביעה ביקשה להפריד בין משפט גרדנר לבין משפט פרננדז, היא אמרה לבית המשפט שליבת התיק נגד גרדנר כוללת חומר שאינו קביל במשפט פרננדז, ושמדובר בלפחות שישה עדים או יותר. כלומר, יש ראיות ועדויות שהמושבעים במשפט פרננדז בכלל אינם שומעים ושעשויות להישמע במשפטה של גרדנר.
לכן אם פרננדז יזוכה, אי אפשר להסיק מכך אוטומטית שהתיק נגד גרדנר חלש באותה מידה. ייתכן שלתביעה יש נגדה ראיות שונות, ישירות יותר או משמעותיות יותר, שלא הוצגו במשפטו של פרננדז.
בנוסף, עצם העובדה שפרננדז זוכה אינה בהכרח ראיה שתוצג בפני המושבעים במשפט גרדנר. זיכויו של נאשם אחר אינו כשלעצמו הוכחה לחפותה. השופטת תצטרך לטפל בנושא במסגרת דיני הראיות ובמסגרת בחירת המושבעים. העובדה שהיא קבעה מאגר של 500 מועמדים מעידה שהכוונה היא בעיקר לסנן מועמדים שכבר גיבשו דעה בעקבות התוצאה במשפט פרננדז.
אם פרננדז יורשע, הדבר יהיה ניצחון משמעותי לתביעה מבחינה ציבורית ואסטרטגית, אבל הרשעתו לא תהווה הוכחה אוטומטית נגד גרדנר. אם פרננדז יזוכה, הדבר יהיה מכה משמעותית לתביעה וייתן להגנת גרדנר חומר חזק לתקוף את תיאוריית הקשר, אבל משפטה עדיין יכול להתקיים והיא עדיין יכולה להיות מורשעת.
חשוב גם להבין שלא כל זיכוי של פרננדז יהיה בעל אותה משמעות לגבי גרדנר. אם יתברר שהמושבעים פשוט חשבו שהתביעה לא הצליחה להוכיח שפרננדז עצמו היה האדם השני בזירת הרצח או הנהג של הטנדר, הדבר אינו בהכרח פוגע באופן אנוש בתיק נגד גרדנר. ייתכן שהם האמינו שהיה קשר לרצח אך חשבו שאין די ראיות להוכיח את תפקידו המדויק של פרננדז. לעומת זאת, אם מהלך המשפט והראיות יראו שהמושבעים דחו באופן עמוק יותר את עצם הטענה שפרננדז וטנון היו קשורים זה לזה לצורך ביצוע הרצח, הדבר יהיה בעייתי הרבה יותר לתיאוריה של התביעה נגד גרדנר, משום שהקשר בין פרננדז לטנון הוא אחת החוליות המרכזיות בסיפור שהתביעה מציגה לגבי הדרך שבה תוכנן ובוצע רצח ג'ארד ברידיגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה