רובנו מתענינים בפוליטיה שמתמקדת כמובן בחיי האומה, בחיי מדינה, בדברים הגדולים. אבל במקביל כולנו יש לנו גם את החיים הפרטיים, שבהם אנחנו חיים רק את החיים שלנו, בקטנה, הדברים הקטנים של החיים, לכאורה הקטנים, למרות שיש להם השלכה אדירה על שלוות הנפש שלנו והבריאות שלנו ובכלל על מהלך חיינו.
סיפורי טרו קריים הם אומנם הקצה הכי קיצוני של המקרים של חיים פרטיים, אבל הם מראים איך חיים פרטיים יכולים להשתבש. אני לא מביא סיפורי רצח כמו בסרטים של אל פצ'ינו או רוברט דה נירו על המאפיה האיטלקית וכד', אני מביא את המקרים האנושיים שבהם הנורא מכל קורה במשפחות לכאורה רגילות.
זה כמובן נדיר, אבל דברים שהם פחות מזה, נטולי אלימות פיזית, אבל שיש בהם הרבה רוע וחוסר אנושיות כלפי האנשים שהתחייבו לאהוב, זה הרי דברים שקורים כל הזמן. המניפולציות מתוך רוע במשפחות, זה קיים, רק לא נגמר בכזאת קיצוניות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה