טרו קריים,ארה''ב: 2 מקרי רצח מזעזעים של בחורות צעירות, רשלנות מעבדה בטיפול בראיות, חקירת המשטרה נגד עובד המעבדה כחשוד ברצח עד שהתאבד.
חוף טורי פיינס בדרום קליפורניה הוא מקום קסום ויפה, נקודת מפגש לחובבי ים ושיזוף ויש בו הרבה מקומות לבליינים בלילות.
מקרה הרצח הראשון – ברברה ננטס, 1978 :
ברברה ננטס וג'ים אלט, זוג צעיר בן 15 ו-17, שהיו מאורסים ואוהבים מאוד, יצאו עם חברים לבלות ולקמפינג בחוף טורי פיינס. לאחר שהוריה של ברברה נסעו, הצעירים הלכו לישון על החוף. במהלך הלילה, הם הותקפו באכזריות. ג'ים הוכה באכזריות, הוכנס לקומה ונפצע קשה, וברברה נרצחה, גופתה נמצאה עירומה ועם סימני התעללות סדיסטית, עם סימני חתכים באזור החזה. המשטרה שהגיעה לזירה תיארה את המקרה כרצח אכזרי במיוחד עם סימני אלימות קשים, כולל פציעות קשות בראש ושאר הגוף, אונס וסדיזם. ג'ים נחקר אך לא נחשב לחשוד בשל פציעותיו הקשות. ההוריםהשכולים האבלים של ברברה, במיוחד האב ראלף, חשו רגשות מעורבים של עצב, כעס ואשמה, ובמיוחד כעס כלפי ג'ים על שלא שמר על בתם. האב הודה מאוחר יותר כי כעסו היה תגובה טבעית לאובדן אך לא רציונלי.
מקרה הרצח השני, קלייר האף, 1984 :
שש שנים אחרי הרצח הראשון, נמצאה גופתה של קלייר האף, נערה בת 14, קרוב מאוד לאותו אזור בחוף טורי פיינס. גם במקרה זה, היו סימנים ברורים של תקיפה קשה, אונס, חנק ומוליטציה דומה לחזה.
קלייר היתה נערה חכמה, עדינה, בעלת אופי חזק ועצמאי ואהבה את הים. היא גדלה ברוד איילנד, שנסעה בקיץ לסן דייגו לביקור אצל סבא וסבתא. בלילה לפני מותה, היא יצאה עם חברה למקום האהוב עליה בחוף ,ליד הגשר בטורי פיינס ושם הרוצח הסדיסט מצא אותה, בלילה, כשאין אנשים בסביבה.
חקירת המשטרה , מבוי סתום במשך שנים:
כמו במקרה של ברברה, גם חקירת רצח קלייר נתקלה בקשיים רבים. במהלך השנים לא נמצאו ראיות מספיקות שהובילו לחשודים או לפתרון התעלומה. הסבירות הגבוה היתה שרוצח אחד רצח את שתיהן.
האם "וולי וילר" , המיסתיקן היה קשור לרצח?
איש בשם וולי וילר, שהציג עצמו כבעל כוחות על טבעיים, כתב למשפחה טענה שקרית כי הוא זה שמצא את גופת קלייר. הוא גם יצר קשר עם משפחת האף, אך התנהגותו הייתה מוזרה ומעוררת חשד,שלח מכתבים ארוכים ורמזים על ראיית חזיונות, עד שהתאבד. המשפחה הייתה בטוחה שהוא מעורב, אך המשטרה שללה את הדבר.
פריצת הדרך ב-2012 :
לאחר שנים רבות, לאור שכלול טכנולוגיות ה DNA, נעשה שימוש בטכנולוגיות חדשות לזיהוי DNA, הבדיקה מצאה DNA של שנים על בגדיה של קלייר: רונלד טטרו, עבריין מין מורשע שנמצא מת במסתוריות עוד בטרם זוהה כחשוד, וקווין בראון, עובד לשעבר במעבדת ה DNA של משטרת סן דייגו בה עשו את הבדיקה.
קווין בראון היה ידוע בכינוי "קינקי", עקב אורח חייו שכלל ביקורים במועדוני חשפנות מה שהקל על החשד נגדו, סטיגמה. הוא הכחיש את החשדות. במהלך החקירה נעשה ניסיון לשכנעו להודות, ואף נכשל במבחן פוליגרף.
לכאורה רונלד טטרו, החשוד השני, היה עבריין מין מורשע שנמצא מת בטביעה במסתוריות, ככל הנראה בהתאבדות, זמן קצר לפני שנפתחו מחדש החקירות, היה חשוד הגיוני יותר, ה DNA שלו היה על שתי גופות שנרצחו באותו מקום באותה דרך, אבל הוא היה כבר מת ולא ניתן היה לחקור אותו. אז המשטרה התמקדה בחשוד השני…
טענות לטעויות וחשד לזיהוי מוטעה :
עורכי דינו של קווין בראון טענו כי הראיות נגדו מבוססות על טעויות בנהלי המעבדה וזיהום לא מכוון של הראיות. ה-DNA של בראון אומנם נמצא על דגימת רקמה של הקורבן, אבל התברר כי המעבדה שבה בוצעו בדיקות ראשוניות בשנות ה 80 לא השתמשה באמצעי הגנה מודרניים למניעת זיהום הדדי. העובדה שמדובר במעבדה ישנה עם נהלים לא סטרילים העלתה חשש לזיהום בין דגימות.
נראה כי בראון עצמו לא עבד ישירות על תיק קלייר האף, אך עבד בקרבת המקום וכך ייתכן שהיה מגע לא מכוון עם הדגימות. התביעה טענה כי ישנה סבירות גבוהה לזיהום הדדי, אולם המשטרה דחתה טענה זו.
בעקבות המקרה יצאו נוהלים חשדים להבטחת סטריליות מוחלטת במעבדות DNA כך שDNA של עובדי מעבדה לא יזלוג לראיות, במיוחד בעידן של מה שנקרא touch dna שמזהים dna מתאי עור שנושרים מהגוף הזיהום הוא הוא כל כך קל.
מספיק נניח שאדם הולך לסופר תופס מהמדף קופסת שימורים מסתכל עליה ומחזיר אותה למקום וכבר ה-dna שלו נמצא על הקופסא. ואז נניח שמישהו קונה את הקופסה ולוקח אותה הביתה, ואז מתרחש פשע בבית של האיש הזה והמשטרה מחפשת די אן איי על קופסת השימורים היא תמצא את ה-dna של האיש שעבר במקרה בסופר וכמובן לא קשור.
אשתו של קווין בראון, רבקה, הביעה אמונה מוחלטת בחפותו של בעלה וטענה כי הוא לא היה יכול להיות רוצח. משפחת קלייר האף הביעה אמון במשטרה ובתוצאות החקירה, אך הוסיפה כי העיקר הוא לזכור את חיי קלייר ולא רק את מותה. משפחת ברברה ננטס גילתה ספקנות כשהמשטרה הודיעה כי לא קיימת חפיפה בין מקרי הרצח מבחינת החשודים.
ביום אוקטובר 2014, זמן קצר לאחר חקירה ממושכת בתחנת המשטרה ומתחים עצומים, מצאה רבקה בראון את בעלה תלוי על עץ סמוך לביתם. מי שרצה פרש את ההתאבדות כהודאה עקיפה וטוען שחף מפשע לא יתאבד. האומנם? אך רבקה סירבה לראות בכך הוכחה לאשמה.
אחרי ההתאבדות המשטרה פרסמה הודעה פומבית שהצביעה על קווין בראון כאחד החשודים המרכזיים, מה שיצר סערה ציבורית ומשפטית. רבקה הגישה תביעה נגד שני חוקרי משטרת סן דייגו בטענה להתנהלות לקויה וגרימת מוות בעקבות לחץ החקירה.
אלמנתו של קווין בראון זכתה בתביעת ענק נגד משטרת סן דייגו, ובמסגרתה הוכח כי המשטרה פעלה ברשלנות, הסתירה מידע והפרה את זכויותיו. אף על פי שלא התקיים משפט פלילי שיכול היה לזכות אותו רשמית מכל אשמה, תוצאות המשפט האזרחי, יחד עם הממצאים המדעיים, ניקו את שמו והוכיחו למעשה כי הואשם על לא עוול בכפו.
בחודש פברואר 2020, חבר מושבעים בבית משפט פדרלי פסק לטובתה של האלמנה, רבקה בראון, פיצויים בסך 6 מיליון דולר, ובנוסף פסק 50,000 דולר כפיצויים עונשיים באופן אישי נגד בלש המשטרה שניהל את התיק, מייקל למברט. התביעה לא הייתה תביעה פלילית, אלא תביעה אזרחית על הפרת זכויות אזרח וגרימת מוות. במסגרת המשפט הוכח כי הבלש למברט הטעה את השופט שאישר את צו החיפוש בביתו של בראון. הבלש טען בתצהיר שלו כי זיהום מעבדתי של דגימת הדי אן אי הוא "בלתי אפשרי", למרות שמומחי מז"פ במשטרה הזהירו אותו במפורש שזיהום כזה הוא סביר לחלוטין לאור נהלי העבודה שהיו נהוגים בשנות השמונים. בנוסף, חבר המושבעים קבע שהמשטרה ביצעה חיפוש חסר פרופורציות והחרימה ללא הצדקה אלפי פריטים אישיים, מה שדחף את בראון, שסבל מחרדות, אל הקצה.
מבחינת שאלת החפות המוחלטת, מאחר שבראון מעולם לא הועמד לדין פלילי עקב התאבדותו, לא קיים פסק דין פלילי שקובע "זכאי". עם זאת, במהלך המשפט התברר כי הדי אן אי האמיתי והמשמעותי שנמצא בזירת הרצח ועל בגדיה של הקורבן, קלייר האף, היה שייך לרונלד טאטרו, עבריין מין מורשע. כמות הדי אן אי של בראון בדגימה הייתה מיקרוסקופית, והוסברה באופן חד משמעי כתוצאה של זיהום צולב בזמן הבדיקות במעבדה. שילוב העובדות הללו, יחד עם פסיקת המושבעים החד משמעית נגד התנהלות המשטרה, התקבלו כהוכחה הניצחת לכך שבראון היה אדם חף מפשע וקורבן של חקירה רשלנית שהובילה למותו הטראגי.
https://www.youtube.com/watch?v=5fis5nO5rPo&t=11s
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה