קרלה ווקר נרצחה בדאלאס ב-1974, החבר שלה היה חשוד 47 שנה, עד שב 2021 בזכות טכנולוגיה חדשה ומדהימה של די אן איי הרוצח האמיתי נתפס
ב 1974 קרלה ווקר הייתה בחורה בת 17 בכיתה יב בבית ספר בדאלאס פורט וורף והיה לה חבר בן גילה בשם רודני מקוי, הם היו מאוהבים.
בערב 17 בפברואר 1974, קרלה והחבר יצאו למועדון באולינג, לאחר הבילוי הם המשיכו במכוניתו לפינה מבודדת בחניון כדי לעשות מה שבני 17 מאוהבים לפעמים עושים. ווקר ישבה עם החבר שלה, רודני מקוי, במכוניתו בחניון של Brunswick Ridglea Bowl. לפתע דלת המכונית נפתחה ושניהם הותקפו בידי תוקף לא ידוע, שבמהלך התקיפה הפיל את המחסנית של האקדח שלו. מקוי הוכה באקדח ואיבד את הכרתו. הזיכרון האחרון שלו מהאירוע הוא שקרלה ווקר נתפסה ונלקחה בידי גבר לא מוכר, שתואר על ידו כגבר לבן, בגובה כ 1.78 מטר, בזמן שהיא צורחת לעזרה. כאשר מקוי שב להכרה, ווקר לא נראתה בשום מקום. מקוי נסע מיד לבית משפחת ווקר כדי להודיע להוריה על האירוע.
המשטרה הוזעקה וחיפשה באזור שבו נחטפה. התיק שלה והמחסנית היו הפריטים היחידים שנמצאו בחניון. בעזרת מתנדבים נפתח חיפוש באזור, בין הבתים ובחורשות. ב 20 בפברואר 1974 נמצאה גופתה בתעלה בלייק בנברוק. הנתיחה שלאחר המוות העלתה שווקר הייתה בחיים במשך יומיים לאחר החטיפה, וכי הוכתה, עונתה, נאנסה ונחנקה למוות. דוחות טוקסיקולוגיים הראו גם כי הוזרק לה מורפין. למשטרה היו כמה חשודים במהלך החקירה הראשונית, והיא הצליחה להשיג דגימות נוזלי גוף מזירת הפשע, ושמלתה של ווקר ובגדים נוספים נשמרו. עם זאת, בשנות ה 1970 לא הייתה קיימת טכנולוגיה מספקת כדי להשתמש בדגימות כאלה לזיהוי הרוצח.
כבר בהלוויה של קרלה רודני מקוי הרגיש במבטים האינסופיים החשדניים. והוא שם לב לרחש בחש שסביבו שלא נפסק. אנשים ממש האמינו שהוא עשה את זה וביים את הפציעה שלו, כי הוא הגיע ממש חבול מאוד בפנים לבית הוריה, והוא העלים אותה. היחידים שהאמינו בודאות שזה לא הוא היו הרוי הנרצחת שהכירו אותו כחבר שלה וידעו שהוא לא מסוגל לעשות דבר כזה נורא. הדבר הזה רדף אותו 46 שנה, הוא עזב לקליפורניה כדי להתרחק, אבל הוא הרי לא החליף שם ולא החליף זהות, הוא התחתן נולדו לו ילדים הוא עבד בעבודות, אבל תמיד הייתה רכילות ברקע זה ההוא שככה וככה קרה לחברה שלו בגיל 17 ואומרים שהוא עשה את זה אבל המשטרה אין הוכחות. 46 שנה. לפחות במקרה הזה בשונה ממקרים אחרים המשטרה לא תפרה לו תיק.
היו למשטרה בתחילת החקירה מספר חשודים שהם נבדקו, אנשים עם עבר פלילי של תקיפות, אנשים שהיה טיפ שהם היו שם בסביבה באותו ערב, ברשימה היה גם אחד בשם גלן מקרלי שהוסר מרשימת החשודים אחרי שהוא עבר בהצלחה פוליגרף. בשלב מסוים נגמר המשטרה הלידים, ולא היה להם יותר כיוון ונשאר רק לחכות שמשהו יקרה, שמישהו פתאום ימסור טיפ חדש, אולי החשוד יבוא ויסגיר את עצמו ויתוודא יסורי מצפון או משהו אחר יקרה.
לקרלה הייתה אחות ושני אחים וכמובן הורים, השנים חלפו ולא היה שום מידע חדש. התיק הוכנס לרשימת התיקים הקרים ודי נשכח. חוץ כמובן מהמשפחה שלא שכחה. בתחילת שנות 2000 ההורים נפטרו בלי לדעת בכלל מי לקח מהם את הבת שלהם. ג'ים ווקר היה בן 12 כשהאסון קרה לאחותו, הוא ראה את החבר מגיע חבול ומספר את מה שקרה, וההורים מיד מתקשרים למשטרה.
השנים חלפו שלושת האחים והאחיות גדלו, כולם נשאו את הכאב, אבל שניים מהם עזבו את דאלאס וכבוגרים וחיו את חייהם. ג'ים ווקר נשבע לעצמו שעד שהרוצח של אחותו לא יתפס הוא לא עוזב את דאלאס פורט וורף, כדי שהוא יוכל לחקור בעצמו ולהציק למשטרה שלא לשכוח את המקרה. כל חצי שנה הוא היה ניגש לתחנת המשטרה להזכיר להם שהתיק הזה עדיין קיים. במשך הזמן הזה הוא הספיק להתחתן ולהתגרש וגם קרה לו אירוע רפואי מצער מאוד, הוא איבד ב-80% את הראייה בעיניו בגלל מחלה גנטית נדירה, אבל אף פעם הוא לא הפסיק לראות במציאת הרוצח כמטרת חייו.
הטכנולוגיה התפתחה וב-2009 כבר היה אפשרות לעשות בדיקת די אן איי והתיק נפתח באחת הבדיקות השגרתיות של תיקים הקרים והפיקו dna חלקי, אבל כמות ה-dna לא הייתה מספיקה לפרופיל מלא ואי אפשר היה להריץ את זה על מאגר ה-dna של ה-fbi הקודיס. כך שהחקירה נשארה באותו מקום, תקועה.
הרוצח בינתיים התחתן עם חברה שהייתה לו גם בזמן הרצח ונולדו לו ילדים והוא חי חיים רגילים לגמרי.
ב-2020 ג'ים ווקר שוב נכנס לתחנת המשטרה ודיבר עם האחראית באותו הזמן על תיקים קרים שמה ליה וגנר. היא אמרה לו המקרה הזה כל כך ישן שהרוצח הזה או שהוא כבר מת או שהוא דמנטי בבית אבות וגם אם הוא חי ובריא הוא כבר נורא זקן ויש לה 790 תיקים קרים בארכיב ורבים מהם מלפני 10 ו-20 שנה שיש עוד סיכוי להכניס אדם לכלא להרבה שנים. הוא אמר לה ליבי עם כולם עם כל 790 המשפחות אבל זאת אחותי. ליה וגנר אמרה שהיא הסתכלה על התיק וחשבה על הבת שלה, שלא יקרה לבת שלה כזה דבר והיא החליטה לטפל בו.
ב-2020 הייתה טכנולוגיה חדשנית שלא הייתה ב-2009 כשעשו בדיקת די אן איי קודמת. הוציאו מחדש את הדגימות הוציאו מחדש את הבגדים שלה והפעם הצליחו להפיק עוד דגימה dna, אבל היא הייתה כל כך קטנה גודל הדגימה חמישה ננוגרם ( מיליארדית הגרם!!!). והייתה מעבדה חדשנית שהייתה מסוגלת להתמודד גם עם כמות כל כך קטנה ולעשות את ההכפלות, המניפולציות בגנטיקה כדי להגדיל את הכמות. העניין הוא כזה הדגימה הזאת זה הצ'אנס האחרון, כי אם משהו ישתבש בפעולה של המעבדה אז הדגימה תאבד והסיכוי אחרון לתפוס את הרוצח יאבד. אבל הוחלט שאין מה להפסיד ונתנו למעבדה לעשות את זה.
המעבדה החזירה תוצאות dna שלמות שאפשר היה להכניס למאגר ה-dna של הfbi אבל לא נמצאה התאמה. אבל זה כבר היה התקדמות מאוד גדולה. במקרה הזה בניגוד לרוב המקרים הפענוח לא היה בגנאלוגיה. ליה וגנר עברה על כל הניירות הישנים מ 1974 והכינה רשימה של החשודים שנחקרו בתור נקודת ההתחלה, אולי משם תבוא הגאולה.
בין היתר היא מצאה את החקירה של גלן קרלי. חוקרים נשלחו לאזור הבית שלו והוציאו את שקית הזבל שהוא זרק. משקית הזבל הצליחו למצוא שאריות מזון והפיקו מהם dna והייתה התאמה מלאה. ואז באו אליו הביתה לעצור אותו. אפשר לראות בסרטון איך השוטרים באים אליו הביתה ברגע הראשון הוא צוחק איתם הוא מרים ידיים כאילו בהתבדחות. אבל ברגע שהם אמרו לו שהם באו לשאול אותו על רצח הנערה ב-1974 הפנים שלו מאוד הרצינו וכל המצב רוח שלו השתנה וזה כבר היה סימן לאשמה. לא שצריך סימן לאשמה כשיש די אן איי.
הם עשו לו חקירה ראשונה מיידית עוד בתוך הבית שלו ושאלו אותו איפה הוא היה ביום הרצח ואז הוא אמר שהוא נסע יחד עם חברה שלו שהפכה לאשתו למרילנד. אשתו, למרות שהיא מכירה אותו עשרות שנים ולא העלתה בדעתה שהוא רוצח, מיד תפסה מה קורה פה ומיד התערבה ואמרה לא נכון, אתה לא אומר אמת, ההורים שלי לא חיו באותו הזמן במרילנד בכלל.
ואז לקחו אותו לתחנת המשטרה ועשו לו חקירה, בגלל גילו ומצבו החוקרים הבינו שזה לא המקרה לחקירה קשוחה, אלא הם ניסו לשחק לו על המצפון ועל הגיל והכל ואחרי חצי שעה שהוא הכחיש הוא פתאום נשבר והודה והודה שהוא הרוצח והתחיל לבכות. בסרטון מראים גם את רגע השבירה שלו שבו הודה.
סרטון ביוטיוב מראיינים גם את הבן של הרוצח, ממש בחור טוב, כל כך מתבייש ועצוב שזה אבא שלו, והוא הפך לחבר של ג'ים ווקר האח של הנרצחת. המשטרה חשדה שהרוצח הזה מעורב גם בעוד כמה מקרי רצח של בחורות צעירות סביב אותם שנים שלא פונחו באותו אזור והבן התנדב להיכנס לכלא ולנסות לשכנע את אבא שלו להודות, אבל האבא לא הודא, הבן אומר שאז הוא ראה כמה שהעיניים של אבא שלו חלולות, הוא הזדעזע. הוא גם קורבן של אבא שלו לא כמו הנרצחת ומשפחתה אבל הוא גם קורבן.
מק'קרלי הועמד לדין באוגוסט 2021. הראיות שהוצגו בבית המשפט כללו את אקדח ה Ruger בקוטר 22 שמק'קרלי טען שנגנב לפני הרצח בשנת 1974, ואשר נמצא מוסתר בתוך ביתו. עד המשפט הוא חזר בו מהודאתו וטען שהוא הודה באשמה משום ש "נמאס לי מהרדיפה".
ביום השלישי למשפט שינה מק'קרלי את עמדתו להודאה באשמה, ונידון למאסר עולם. החוקרים סבורים שמק'קרלי עשוי היה להיות מעורב בעד 6 מעשי רצח של צעירות נוספות באזור פורט וורת' בשנות ה 1970 וה 1980, אף שמעולם לא הואשם בעבירות נוספות. מק'קרלי נכלא ב Gib Lewis Unit והיה אמור להיות זכאי לשחרור על תנאי ב 21 במרץ 2029, אך מת ב 15 ביולי 2023.
קרלה ווקר, הנרצחת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה