בשלב גזר הדין של בריאן קוהברגר (23 ביולי 2025, בית המשפט באדה קאונטי, בויז, איידהו), הופיעו בני משפחה ממשפחות שלושה מהנרצחים (קלי גונקלבס, מדיסון מוגן וזאנה קרנודל) כדי למסור הצהרות השפעה (victim impact statements).
קוהברגר קיבל ארבעה מאסרי עולם רצופים + 10 שנים על פריצה, לאחר שהודה באשמה במסגרת עסקת טיעון. הוא ישב בשתיקה מוחלטת ולא הגיב.
משפחת קלי גונקלבס (Kaylee Goncalves) – הבולטים ביותר
המשפחה הזו הייתה הכי פעילה וישירה בנאומים:
סטיב גונקלבס (Steve Goncalves) – האב: דיבר ישירות, הפך את הדוכן פיזית מול קוהברגר ואמר: "Today you've lost control. Today we are here to prove to the world that you picked the wrong families..." (היום הוכחת לעולם שבחרת במשפחות הלא נכונות).
אליביה גונקלבס (Alivea Goncalves) – האחות הבכורה: נאום חזק ומפורסם במיוחד (דובר עליו הרבה בתקשורת). היא כינתה אותו "סוציופת, פסיכופת, רוצח", אמרה שהוא "בדיחה" ו"מפסידן", והוסיפה: "If you hadn’t attacked them in their sleep... Kaylee would have kicked your fucking ass" (אם לא היית תוקף אותן בשינה, קלי הייתה בועטת לך בתחת).
קריסטי גונקלבס (Kristi Goncalves) – האם: אמרה בין היתר "hell will be waiting" (גיהנום מחכה לך).
סבתות של קלי: לינדה לוקאן (Linda Lukan) ושריל גונזלס (Cheryl Gonzalez) – הצהרותיהן הוקראו/הוצגו בבית המשפט.
משפחת מדיסון מוגן (Madison Mogen)
בנג'מין (בן) מוגן – האב.
קים צ'ילי (Kim Cheeley) – הסבתא (דיברה על הכינוי "Deedle" של מדיסון).
סקוט לראמי (Scott Laramie) – האב החורג (קרא הצהרה משותפת).
קארן לראמי – האם (הצהרתה הוקראה על ידי עורכת דין/מתנדבת).
משפחת זאנה קרנודל (Xana Kernodle)
ג'ף קרנודל (Jeff Kernodle) – האב.
ג'אזמין/ג'אזמין קרנודל (Jazzmin / Jazzmine Kernodle) – האחות.
קים קרנודל (Kim Kernodle) – הדודה (הציעה סליחה ואמרה שהיא סולחת לו כדי להשתחרר מהשנאה, והציעה לדבר איתו).
רנדי דייוויס (Randy Davis) – אב חורג (אמר "go to hell" – לך לגיהנום).
האם של זאנה – דיברה על "שטיפת ידיים" והעברתו לידי ישו.
משפחת איתן צ'אפין (Ethan Chapin)
לא הופיעו בכלל ולא מסרו הצהרות בבית המשפט. הם בחרו שלא להגיע, ופרסמו הצהרה מאוחר יותר שבה הביעו תמיכה בעסקת הטיעון ובמאסר העולם (הם ראו בזה סגירה ראויה).
הערות נוספות
שתי השורדות מהדירה (Dylan Mortensen ו-Bethany Funke) גם מסרו הצהרות רגשיות מאוד, אבל הן לא ממשפחות הנרצחים.
האווירה הייתה רגשית מאוד – חלק מהנאומים קיבלו מחיאות כפיים, והיו גם רגעים של כעס גלוי ושל סליחה (בעיקר מצד משפחת קרנודל).
המידע מבוסס על דיווחים של ABC News, CNN, Oxygen וסיקור בית המשפט (Court TV וסרטונים רשמיים מהדיון).
ציטוטים מלאים מנאומי המשפחההנה הציטוטים המלאים/המורחבים ביותר שפורסמו מהנאומים (victim impact statements) של בני המשפחה בשלב גזר הדין של בריאן קוהברגר (23 ביולי 2025).
הנאומים הבולטים והמתועדים ביותר הם של משפחת גונקלבס (קלי). עבור משפחות מוגן וקרנודל – יש קטעים עיקריים (פחות תמלולים מלאים פורסמו בתקשורת).
הטקסטים מבוססים על דיווחים ותמלולים שפורסמו ב-FOX, CNN, ABC News ועוד. שימו לב לשגיאות תמלול קלות (למשל "Gonzalez" במקום Goncalves, או "Olivia" במקום Alivea) – השמות הנכונים הם Goncalves ו-Alivea.
1. אליביה גונקלבס (Alivea Goncalves) – אחותה הבכורה של קלי (וה"אחות" של מדי)
הנאום הארוך והבולט ביותר. היא דיברה ישירות לקוהברגר, ללא דמעות, עם שאלות חודרות.
"Hello. I'd like to start by thanking the court for allowing me the time and opportunity to speak today. My name is Alivea, and I'm the big sister of Kaylee Goncalves, and I was blessed to love Madison Mogen as a sister too.
I'm not here today to speak in grief. I'm here to speak in truth. Because the truth is my sister Kaylee and her best friend Maddie were not yours to take. They were not yours to study, to stalk or to silence. They were two pieces of a whole, the perfect yin and yang. They are everything that you could never be; loved, accepted, vibrant, accomplished, brave and powerful.
Because the truth about Kaylee and Maddie is they would have been kind to you. If you had approached them in their everyday lives, they would've given you directions, thanked you for the compliment, or awkwardly giggled to make your own words less uncomfortable for you. In a world that rejected you, they would have shown mercy.
Because the truth is, I'm angry. Every day I'm angry. I'm left shouting at the inside of my own head everything I wish I could say to you. The truth about me is when I heard the news, I didn't cry. I listened for them. I promise them I would. That I would fight for them, that I would show up no matter what it cost me. I swore I'd never let them feel alone.
Because you see, I've always been their heavyweight. I've been the one to fight the battles they didn't feel ready to fight themselves. All it ever took was a call, and they knew I would handle it for them no matter the time, no matter cost. They could wave their white flag because they knew I would never back down. Not for them, and not even death could change that.
Somewhere along the line, I started to think about what I would say to them if I was given just one last chance... Throughout this entire process, I've written my feelings down at every moment: my wishes, my love, my denial, my anger. And as one final act of love, I'd plan to read these thoughts... My true final act of love was to continue on without them, for them. That dream to read aloud my love to them... was the latest blow in realizing you don't deserve it, and Kaylee and Maddie don't need it.
I won't stand here and give you what you want. I won't offer you tears. I won't offer you trembling. Disappointments like you thrive on pain, on fear, and on the illusion of power. And I won't feed your beast. Instead, I will call you what you are: sociopath, psychopath, murderer.
I will ask the questions that reverberate violently in my own head... How was your life right before you murdered my sisters? Did you prepare for the crime before leaving your apartment? Please detail what you were thinking and feeling at this time. Why did you choose my sisters? ... How does it feel to know the only thing you failed more miserably at than being a murderer is trying to be a rapper? ... What were Kaylee's last words? ... Which do you regret more? Returning to the crime scene 5 hours later. Or never ever going back to Moscow... If you were really smart, do you think you'd be here right now? What's it like needing this much attention just to feel real? You're terrified of being ordinary, aren't you? Do you feel anything at all? Or are you exactly what you've always feared? Nothing.
If you're so powerful, then why are you still hiding, defendant? ... You didn't win. You just exposed yourself as the coward you are. You're a delusional, pathetic, hypochondriac loser who thought you were so much smarter than everybody else. ... You aren't special or deep, not mysterious or exceptional. Don't ever get it twisted again. No one is scared of you today. No one is intimidated by you, no one is impressed by you, no one thinks you are important. ... If you hadn’t attacked them in their sleep, in the middle of the night like a pedophile, Kaylee would have kicked your fucking ass."
(הנאום הסתיים במחיאות כפיים רמות באולם).
2. סטיב גונקלבס (Steve Goncalves) – אביה של קלי
הוא הפך את הדוכן פיזית מול קוהברגר.
"Today, we are here to finish what you started. Today, you've lost control. Today, we are here to prove to the world that you picked the wrong families, the wrong state, the wrong police officers, the wrong community.
You tried to break our community apart. You tried to plant fear. You tried to divide us. You failed. Instead, your actions have united everyone in their disgust for you. ... We are united in our disgust. And our love for these children.
Today you have no name. ... even the media just called you BK. That's all you are.
Looking back when the police officers knocked on my door... I don't think he was even out of the driveway before my kids turned around, looked at me, and said, what do we do, Dad? I told them, you get to work. You get your ass to work... Within hours we had your white car on the camera. We knew from the very beginning we had you.
Police officers tell us within minutes they had your DNA, like a calling card. You were that careless, that foolish, that stupid. Master's degree? You're a joke. A complete joke.
... The world's watching because of the kids, not because of you. Nobody cares about you. You're not worth the time, the effort to be remembered. In time, you will be nothing but two initials, forgotten to the wind. No visitors, nothing more than initials on an otherwise unmarked tombstone. From this moment, we will forget you.
You picked the wrong family, and we're laughing at you on your trip to Pen [prison]. ... God bless all the men and women that worked on this case... thank you all and God bless."
3. קריסטי גונקלבס (Kristi Goncalves) – אמה של קלי
"Thank you, your honor. I never imagined having to speak to someone so devoid of humanity. For a long time, I didn't think I'd find the words low enough to meet you where you are. But now I realize this isn't about you. It's about what you've done to me. And I need you to hear it.
When you murdered my daughter, Kaylee Jade Goncalves, you didn't just take her life, you shattered others. You attacked what you could never be. And in doing so, you left a trail of devastation far beyond that house.
You are nothing. May you continue to live your life in misery. You are officially the property of the state of Idaho, where your fellow inmates are anxiously awaiting your arrival. ... Hell will be waiting."
(בסוף הנאום היא קראה הודעה קצרה מהבת הצעירה שלה, אוברי, עם בדיחה גסה על מה שיקרה לו בכלא).
משפחות אחרות – קטעים עיקריים
משפחת מדיסון מוגן:
בן מוגן (האב): "She was the only great thing I ever really did. And the only thing I was ever really proud of."
קים צ'ילי (הסבתא): דיברה על הכינוי "Deedle" של מדיסון ועל האבל הטראומטי.
סקוט לראמי (אב חורג): קרא הצהרה על "המתנה של החיים" שאבדה.
משפחת זאנה קרנודל:
ג'אזמין קרנודל (האחות): דיברה על הרגעים שלא תחווה עם אחותה (למשל להיות שושבינה בחתונה).
קים קרנודל (הדודה): "Bryan, I am here today to tell you that I have forgiven you, because I can no longer live with that hate in my heart... Anytime you want to talk and tell me what happened, you have my number. I’m here, no judgment."
רנדי דייוויס (אב חורג): "You're gonna go to hell... you're evil... Go to hell."
האם: דיברה על "שטיפת ידיים" והעברת העניין לידי ישו.
משפחת איתן צ'אפין: לא הופיעו ולא מסרו נאום.
אם תרצה תמלול מלא יותר של נאום ספציפי (למשל רק של אליביה), קטעים נוספים, או תרגום לעברית של חלקים מסוימים – תגיד לי ואשלים.
הנאומים האלה היו רגשיים מאוד והשאירו רושם חזק באולם (כולל מחיאות כפיים אחרי נאום אליביה).
-------------------------------------------- ----------------------------
הנה הציטוטים המלאים/המורחבים ביותר שפורסמו מהנאומים (הצהרות ההשפעה) של בני המשפחה בשלב גזר הדין של בריאן קוהברגר (23 ביולי 2025) מתורגמים לעברית.
הנאומים הבולטים והמתועדים ביותר הם של משפחת גונקלבס (קלי). עבור משפחות מוגן וקרנודל מובאים הקטעים העיקריים.
1. אליביה גונקלבס – אחותה הבכורה של קלי
(הנאום הארוך והבולט ביותר)
"שלום. ברצוני להתחיל בתודה לבית המשפט על שהעניק לי את הזמן והאפשרות לדבר היום. שמי אליביה, ואני אחותה הגדולה של קלי גונקלבס. זכיתי גם לאהוב את מדיסון מוגן כאחות.
אני לא כאן היום כדי לדבר מתוך אבל. אני כאן כדי לדבר את האמת. כי האמת היא שאחותי קלי וחברתה הטובה מדי לא היו שלך לקחת. הן לא היו שלך ללמוד, לרדוף או להשתיק. הן היו שתי חלקים משלם אחד, היין והיאנג המושלמים. הן כל מה שאתה לעולם לא תוכל להיות – אהובות, מקובלות, תוססות, מוצלחות, אמיצות וחזקות.
כי האמת על קלי ומדי היא שהן היו מתייחסות אליך בחמלה. אם היית פונה אליהן בחיי היומיום שלהן, הן היו נותנות לך הוראות, מודות לך על המחמאה, או צוחקות במבוכה כדי להפוך את המילים שלך לפחות לא נוחות. בעולם שדחה אותך, הן היו מראות חמלה.
כי האמת היא שאני כועסת. בכל יום אני כועסת. אני נשארת צועקת בתוך הראש שלי את כל מה שהייתי רוצה לומר לך. האמת עליי היא שכששמעתי את החדשות, לא בכיתי. הקשבתי להן. הבטחתי להן שאעשה זאת, שאילחם למענן, שאופיע בכל מחיר. נשבעתי שלעולם לא אשאיר אותן לבד.
כי תמיד הייתי ה'כבדה' שלהן. תמיד הייתי זו שנלחמת בקרבות שהן לא הרגישו מוכנות להילחם בהם בעצמן. כל מה שנדרש היה שיחת טלפון אחת, והן ידעו שאני אטפל בזה – בכל שעה, בכל מחיר. הן יכלו להניף דגל לבן כי ידעו שלעולם לא איסוג. לא למענן, ואפילו המוות לא יכול לשנות זאת.
בשלב מסוים התחלתי לחשוב מה הייתי אומרת להן אם הייתה לי הזדמנות אחרונה אחת. אם הייתי יכולה לאסוף מספיק לב שבור, אהבה, הקרבה – מה הייתי אומרת?
לאורך כל התהליך הזה כתבתי את הרגשות שלי בכל רגע – המשאלות, האהבה, ההכחשה, הכעס. וכמעשה אהבה אחרון, תכננתי לקרוא את המחשבות האלה, גם אם הן קשות ומבולגנות. כי עבורי זו הייתה אהבה אמיתית – חשופה ועירומה, לא עטופה במילים יפות.
מעשה האהבה האמיתי האחרון שלי היה להמשיך בלעדיהן – למענן. החלום לקרוא בקול את אהבתי אליהן התנפץ כשהבנתי שאתה לא ראוי לכך, וקלי ומדי לא צריכות את זה. קלי ומדי תמיד ידעו את אהבתי, והן לעולם לא היו מבקשות ממני להוכיח אותה על ידי כך שאחשוף את עצמי בפני נאשם שלא הראה שום אשמה או חרטה.
אני לא אעמוד כאן ואתן לך את מה שאתה רוצה. אני לא אציע לך דמעות. אני לא אציע לך רעד. אנשים כמוך משגשגים על כאב, על פחד ועל אשליית כוח. אני לא אזין את החיה הזו. במקום זאת, אקרא לך בשמך האמיתי: סוציופת, פסיכופת, רוצח.
אשאל את השאלות שמהדהדות בראשי בעוצמה כה גדולה שאני לא מצליחה לחשוב בהיגיון. חלק מהשאלות האלה אולי מוכרות לך – שב זקוף כשאני מדברת אליך.
איך נראו חייך רגע לפני שרצחת את אחיותיי? האם התכוננת לפשע לפני שעזבת את הדירה? פרט מה חשבת והרגשת באותו רגע. למה בחרת דווקא באחיותיי? לפני שביצעת את המהלך, האם ניגשת אליהן? פרט מה חשבת והרגשת. לפני שעזבת את הבית שלהן, האם עשית משהו נוסף? איך זה מרגיש לדעת שהדבר היחיד שבו נכשלת יותר מאשר ברצח – זה בניסיון להיות ראפר?
האם התחלת לאחרונה לגלח או לתלוש ידנית את הגבות? למה דווקא ב-13 בנובמבר? האם באמת חשבת שהרכישה באמזון בלתי ניתנת למעקב כי השתמשת בכרטיס מתנה? איך אתה נהנה לצפות בכוכבים כשיש לך כל כך הרבה 'שלג ויזואלי'? איפה הנשק? הבגדים שלבשת באותו לילה? מה הבאת איתך לבית? מה היה הנשק השני שבו השתמשת על קלי? מה היו המילים האחרונות של קלי?
תאר בפירוט את רמת החרדה שהיית חייב להרגיש כששמעת את רכב המשטרה מגיע לבית המשפחה שלך ב-30 בדצמבר 2022. מה אתה מתחרט עליו יותר – שחזרת לזירת הפשע חמש שעות אחר כך, או שמעולם לא חזרת למוסקבה, אפילו פעם אחת, אחרי שרדפת אחריהן שם במשך חודשים?
אם היית באמת חכם, האם היית כאן עכשיו? איך זה מרגיש להזדקק לכל כך הרבה תשומת לב כדי להרגיש קיים? אתה מפחד להיות רגיל, נכון? האם אתה מרגיש משהו בכלל? או שאתה בדיוק מה שתמיד פחדת להיות – כלום?
אם אתה כל כך חזק, למה אתה עדיין מסתתר, נאשם? אני כאן היום כפי שאני. אבל מי אתה? בוא ננסה להוריד את המסכה ולראות. אתה לא יצרת הרס – אתה חשפת אותו, והוא בתוכך. החושך הזה שאתה נושא, הריקנות הזו – תישאר איתה הרבה אחרי שזה ייגמר. זה גזר הדין שלך.
אתה לא ניצחת. אתה רק חשפת את עצמך כפחדן שאתה. אתה מפסידן הזוי, פתטי, היפוכונדר שחשב שהוא חכם בהרבה מכולם. אתה לא מיוחד, לא עמוק, לא מסתורי ולא יוצא דופן. אל תטעה את עצמך שוב. אף אחד לא מפחד ממך היום. אף אחד לא מרגיש מאוים ממך. אף אחד לא מתרשם ממך. אף אחד לא חושב שאתה חשוב.
אם לא היית תוקף אותן בשינה, באמצע הלילה כמו פדופיל, קלי הייתה בועטת לך בתחת."
2. סטיב גונקלבס – אביה של קלי
"היום אנחנו כאן כדי לסיים את מה שהתחלת. היום איבדת שליטה. היום אנחנו כאן כדי להוכיח לעולם שבחרת במשפחות הלא נכונות, במדינה הלא נכונה, בשוטרים הלא נכונים, בקהילה הלא נכונה.
ניסית לפרק את הקהילה שלנו. ניסית לזרוע פחד. ניסית לחלק אותנו. נכשלת. במקום זאת, מעשיך איחדו את כולם בשנאה כלפיך. אנחנו מאוחדים בשנאה שלנו ובאהבה שלנו לילדים האלה.
היום אין לך שם. אפילו התקשורת קוראת לך רק BK. זה כל מה שאתה.
כשחזרתי אחורה לרגע שבו השוטרים דפקו על דלתי ואמרו לי מה קרה לילד שלי ולמדי מיי – אני לא חושב שהוא הספיק לצאת מהחניה לפני שהילדים שלי הסתובבו אליי ושאלו: 'מה אנחנו עושים, אבא?' אמרתי להם: 'אתם מתחילים לעבוד. תתחילו לעבוד עכשיו'. התחלנו להתקשר, לשלוח הודעות, מיילים. תוך שעות כבר היה לנו את הרכב הלבן שלך במצלמות. ידענו מההתחלה שיש לנו אותך.
השוטרים אמרו לנו שתוך דקות היה להם ה-DNA שלך, כמו כרטיס ביקור. היית כל כך רשלני, כל כך טיפש, כל כך מטומטם. תואר שני? אתה בדיחה. בדיחה גמורה.
העולם צופה בגלל הילדים, לא בגללך. אף אחד לא מתעניין בך. אתה לא שווה את הזמן או המאמץ להיזכר בך. עם הזמן תהיה רק שתי אותיות, נשכח ברוח. ללא מבקרים, רק שתי אותיות על מצבה לא מסומנת. מרגע זה ואילך – נשכח אותך.
בחרת במשפחה הלא נכונה, ואנחנו צוחקים עליך בדרך לכלא. תודה לאל על כל האנשים שעבדו על התיק הזה."
3. קריסטי גונקלבס – אמה של קלי
"תודה, כבוד השופט. מעולם לא דמיינתי שאצטרך לדבר עם מישהו כל כך חסר אנושיות. במשך זמן רב חשבתי שלעולם לא אמצא מילים נמוכות מספיק כדי להגיע למקום שבו אתה נמצא. אבל עכשיו אני מבינה שזה לא עליך. זה על מה שעשית לי. ואני צריכה שתשמע את זה.
כשרצחת את בתי, קלי ג'ייד גונקלבס, לא רק לקחת את חייה – שברת חיים אחרים. תקפת את מה שלעולם לא תוכל להיות. ובכך השארת שובל של הרס הרבה מעבר לבית ההוא.
אתה כלום. שתמשיך לחיות את חייך באומללות. אתה עכשיו רכושה הרשמי של מדינת איידהו, ושם חבריך לאסירים מחכים לך בקוצר רוח. הגיהנום מחכה."
קטעים עיקריים ממשפחות אחרות
משפחת מדיסון מוגן:
בן מוגן (האב): "היא הדבר הגדול היחיד שעשיתי בחיי. והדבר היחיד שהייתי באמת גאה בו."
קים צ'ילי (הסבתא): דיברה על הכינוי "Deedle" של מדיסון ועל האבל הטראומטי שפקד את המשפחה.
משפחת זאנה קרנודל:
קים קרנודל (הדודה): "בריאן, אני כאן היום כדי לומר לך שאני סולחת לך, כי אני כבר לא יכולה לחיות עם השנאה הזו בלב... בכל זמן שתרצה לדבר ולהגיד לי מה קרה – יש לי מספר. אני כאן, ללא שיפוט."
רנדי דייוויס (אב חורג): "אתה הולך לגיהנום... אתה רשע... לך לגיהנום."
האם של זאנה: דיברה על "שטיפת ידיים" והעברת הדין לידי ישו.
משפחת איתן צ'אפין: לא הופיעו ולא מסרו נאום.
אם תרצה תרגום מדויק יותר של חלק ספציפי, או ניסוח אחר של אחד הנאומים – תגיד לי ואתקן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה