טרו קריים ארה''ב: רצח אנג'י דודג'.בהתחלה המשטרה תפרה תיק לחף מפשע שנכנס לכלא ל 20 שנה ואז DNA וגניאולוגיה הובילו לרוצח האמיתי.
ראשי פרקים:
1.מיהי אנג'י דודג' ופרשת הרצח. 1996
2.המשטרה תופרת תיק לכריס טאפ שנכנס לכלא ל 20 שנה. 1997-2017
3.אם הנרצחת שהבינה שהמשטרה תפרה תיק פעלה לזיכוי טאפ ופתחה בחקירה משל עצמה והגיעה לגניאולוגית שנתנה קצה חוט ב 2014
4.החשוד השני: מייקל אוסרי ג'וניור ב 2015. הפעם המשטרה לא תפרה תיק.
5.חידוש החקירה ותפיסת הרוצח האמיתי ב 2019 : בריאן לי דריפס.
6. בכללי על דנא חלקי ושימוש בגינאולוגיה
1.אנג'י דודג', היתה בת 19 כשנאנסה ונרצחה בבביתה באיידהו פולס, איידהו, ב-13 ביוני 1996. רק שבועיים קודם לכן יצאה מבית הוריה לבית פרטי שכור בקרבת מקום. שעתיים לפני שהרוצח נכנס לביתה אמא ביקרה אותה ולפני שיצאה חיבקה אותה ואמרה לה אני אוהבת אותך. למחרת כשהיא לא באה לעבודתה בלי להודיע דבר, התקשרו מהעבודה לאמא שהתקרבה לבית וראתה שמשהו לא תקין והזמינה משטרה שמצאה את הגופה. בזירה נמצא גם דם של הרוצח כך שהתחלת החקירה היתה ממש טובה, צריך רק למצוא למי שייך הדם. נשמע דרך המלך, אבל שוטרים דפוקים הצליחו לקלקל גם התחלה טובה.
2. הרשעתו של כריס טאפ
בינואר 1997, כחצי שנה לאחר תחילת החקירה, המשטרה באיידהו פולס זימנה לחקירה את כריס טאפ בן ה-20, רק כי הוא גר בסביבה וזו היתה פרוצדורה שגרתית לחקור את כל הגברים בסביבה במקרה כזה חקירה קצרה. אבל מאיזה שהיא סיבה הוא נראה חשוד לחוקר, משהו סוביקטיבי לא רציונלי והוא ננעל עליו. לאחר למעלה מ-100 שעות של חקירת משטרה אינטנסיבית במהלך מעצר של יותר מחודש, טאפ הודה בפשע תחת לחץ כבד, אם כי לא נמצאו ראיות פיזיות שקשרו אותו לזירה והודאותיו היו לא עקביות וסותרות.
טאפ הורשע במאי 1998 באונס ורצח של דודג', ונידון ל-30 שנות מאסר. הוא היה צעיר תמים בן 20 ולא עמד בלחץ. החוקרים שננעלו עליו לא נרתעו אפילו מהידיעה שהדנא שלו לא התאים
ל-dna בזירת הפשע, ופיתחו תאוריה שהיו שני רוצחים בשביל להרשיע אותו בכל מחיר.
הם פיתו אותו להודות על ידי זה הם אמרו לו שהוא רק צריך להודות ולהודות שהוא היה שם אבל השני ביצע את הרצח, ואז הוא ישתחרר ממעצר שכבר נמשך יותר מחודש ומכל הסבל שלו במעצר ובחקירות. אחר כך הם שלחו אותו לבדיקת פוליגרף שהייתה תרגיל חקירה. הם אמרו לו שבפוליגרף יצא שהוא הרוצח ואז אמרו לו תשמע אתה הדחקת את זה זה, תופעה פסיכולוגית ידועה, אתה פשוט השתתפת ברצח אבל אתה לא זוכר, אתה צריך להתאמץ להיזכר ואחרי שתיזכר ותודה ותספר שהיית במקום אבל לא אתה שרצח בפועל נשחרר אותך ללא כל עונש.
הם הצליחו לבלבל אותו בכזאת רמה שהוא תחת הלחץ הודה. המציא סיפור שהוא לא באמת נזכר בו. הוא גם לא ידע שמותר לחוקרים לשקר לגבי תוצאות של פוליגרף ולעשות כזה תרגיל, הוא כבר התחיל להאמין שהוא באמת עשה משהו והוא לא זוכר. ישנה תמונה מהסרטון של החקירה שברגע שהוא מודה אורו עיניו של החוקר הוא קם ניגש אליו ממש מאושר ולוחץ לו את היד. החוקר המנוול הזה עשה את שלו והוא יקבל את הצל"ש על הפיענוח. כמובן שאחרי זה הם הסבירו לו שההבטחה שלהם שהוא לא יקבל שום עונש היא לא מחייבת מבחינה חוקית והם הולכים לדרוש 50 שנות מאסר. זה כבר היה מאוחר מדי אחרי שהוא מסר הודעה מפורטת הגם שדמיונית לחלוטין. הוא רק לא יכול לתת להם את שם השותף לרצח כי הרי לא היה כזה. הוא לא השתתף ברצח.
מסתבר שגם פרקליטות המדינה הלכה לגמרי עם הראש של המשטרה, העיקר להרשיע לא משנה מי, והשופט שניהל את המשפט והיה אמור גם להבין את העניין ויכול להתערב גם כן לא היה אכפת לו, והמושבעים או שהצליחו לבלבל אותם או שגם להם לא היה אכפת, כולם הרשיעו את הבחור הזה החף מפשע לחלוטין.
היחידה הבינה מה קרה שם הייתה האמא של הנרצחת, מרגע שהבת שלה נרצחה היא לא מצאה מנוח, וזה הפך לתכלית חייה למצוא את הרוצח למרכז קיומה, כשקראתי על זה זה הזכיר לי איזה שהוא מקרה בארץ שגם בו האמא לא מוצאת מנוח הרבה הרבה שנים.
בכל אופן ככל שהיא קראה והיא התעמקה במקרה היא הבינה שהאדם שהורשע ברצח בתה הוא בכלל לא הרוצח האמיתי והיא נפגשה איתו ונעשתה פעילה למען השחרור שלו ולו גם מהטעמים האינטרסנטים שלה, כדי להתחיל לחפש את הרוצח האמיתי חייבים קודם שכל המערכת תודה בטעותה ותשחרר אותו ותתחיל את החקירה מחדש.
עוד דבר שהיא הבינה זה העניין של ה-dna. במקרה כזה ואחרי כל כך הרבה שנים יש בעצם רק דרך אחת למצוא את העבריין האמיתי, וזה התאמת dna והיא קראה הרבה על DNA והבינה מה הדרך שיכולה להביא לתפיסת הרוצח.
בשנת 2001, טאפ חזר בו מהודאתו וטען כי אולץ על ידי המשטרה והוכוון להודות במניפולציות. הערעור שלו נדחה. בשנת 2007, לאחר שטאפ ריצה עשר שנות מאסר, התיק שלו נבחן מחדש על ידי פרויקט החפות של איידהו. פרופסור וסטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת בויסי שעבד עם הפרויקט סקר את קלטות החקירה של טאפ והגיע למסקנה כי טאפ הודה תחת לחץ לא הוגן והתחבולות שמטילות ספק רב בנכונות ההודאה.
ערעור נוסף הוגש בשנת 2017 ותוצאתו היתה מוזרה, האישום באונס בוטל מטעמי בעיה ראייתית, מה שהפחית את עונשו מ-30 שנה ל-20 שנה. טאפ כבר ריצה את מלוא עונשו בן 20 השנים ושוחרר. זה היה תוצאה ממש מוזרה ולא מניחה את הדעת. פורמלית הוא נשאר הרוצח למרות שכבר לכולם היה ספק גדול.
כריס טאפ זוכה באופן מלא מאשמת הרצח ביולי 2019, לאחר שנתפס הרוצח האמיתי בריאן לי דריפס האב. באוקטובר 2020, תבע טאפ את עיריית איידהו פולס בגין הרשעה שלא כדין. ביוני 2022 הושג פשרה על סך 11.4 מיליון דולר.
בכל תקופת מאסרו המשטרה המשיכה לחפש אחר הרוצח השני, זה שדנ"א שלו תואם לזה שהושאר בזירת הפשע. אבל חיפושים חוזרים תקופתיים במאגר הדנ"א הארצי של ה FBI שכמובן מתעדכן לא הניבו תוצאות.
3-4. החשד נפל על מייקל אוסרי ג'וניור
מייקל אוסרי ג'וניור הוא במאי סרטים מניו אורלינס, לואיזיאנה, שנחשד בעבר ברצח אנג'י דודג'.יום אחד הוא קיבל טלפון להתייצב במשטרה בניו אורלינס ושם המתינו לו חוקרים מאיידהו.
הם לא אמרו לו בכלל באיזה עניין הוא נחקר והתחילו לשאול אותו כל מיני שאלות שנראו לו מוזרות, בין היתר האם היה אי פעם באיידהו פולס. הוא ענה להם שכן הוא טייל שם פעם ולא יכל לזכור בדיוק באיזה שנה באיזה תאריך. זה הגביר אצלם את החשד. ומה שעוד עורר חשד זה שהוא היה קולנוען שעסק בהכנת סרטים דוקומנטרים על פשיעה כולל רוצחים סדרתיים. הם לקחו ממנו dna ושחררו אותו לביתו.
הוא אפילו לא היה בלחץ מכל העניין ולא יחס לזה חשיבות רבה, כי הם הרי לא אמרו לו שהוא חשוד ברצח, והוא לא רצח ולא העלה בדעתו שמדובר ברצח. כעבור חודש הוא קיבל מכתב מהמשטרה לביתו מכתב קצר וטכני רצינו להודיע לך שכל חשד נגדך הוסר. זה קרה כמובן כי בבדיקת ה- dna יצא שהוא לא הרוצח.
למה זה קרה?
הרשויות החלו לחשוד במייקל אוסרי בעקבות חיפוש משפחתי. אביו של מייקל, מייקל אוסרי האב, תרם בעבר דגימת DNA לקרן הגנאלוגיה המולקולרית של סורנסון. קרן הגנאלוגיה המולקולרית של סורנסון נרכשה מאוחר יותר על ידי Ancestry.com , יחד עם מסד הנתונים הגנטי.
משטרת איידהו פולס השיגה צו בית משפט לחפש במסד הנתונים של Ancestry.com, ומצאו התאמה משפתית חלקית עם מייקל אוסרי האב. הם חקרו את אוסרי האב וקיבלו ממנו דגימת רוק, שאישרה שהדנא שלו לא תאם במלואו אבל כן תאם חלקית לדגימת ה-DNA שנמצאה בזירת הרצח של דודג' ואז כאמור חשדו בבנו והתברר שזה גם לא הוא. אבל היה ברור שהרוצח מסתתר בעץ המשפחתי שלהם.
5. מעצרו של בריאן לי דריפס האב
האמא לא נתנה למשטרה לשכוח את התיק למרות חלוף השנים , היא ביקרה תכופות במשטרה, שלחה מעל 1000 מכתבי תזכורת, מה שעזר לגרום למשטרה לפעול.
ב 2018, משטרת איידהו פולס עשוה ניסיון נוסף להשתמש ב-DNA משפחתי כדי למצוא את רוצחו של דודג'. גניאולוגית מפורסמת, סיסי מור , מ- Parabon NanoLabs בווירג'יניה, הסכימה לסייע לרשויות בחיפוש אחר התאמות קרובות ב-GEDMatch, מאגר ציבורי ל-DNA. התוצאות הצביעו על כך שהרוצח היה נכד או נין של זוג בשם קלרנס וקליאו א. (לנדרום) אוסרי שחי בתחילת המאה ה 20.
הקשר למייקל אוסרי ג'וניור שנחשד קודם? לזוג קלרנס וקליאו א. (לנדרום) אוסרי היו 5 ילדים וכ 15 נכדים, כלומר היתה התפצלות ל 5 עצים משפחתיים בדור השני.
מור זיהתה דרך מחקר גניאולוגי שישה צאצאים זכרים ידועים של הזוג כחשודים אפשריים. לאחר מכן, החוקרים זיהו אחד מששת אלה כמי שחי באיידהו בשנת 1996 בזמן מותה של אנג'י דודג'. המשטרה עקבה בסמוי אחר החשוד כדי לאסוף דגימת DNA, הרימו בדל סיגריה שזרק אך הבדיקה חזרה שלילית, לא נמצאה התאמה ל-DNA שהושאר בפשע 23 שנים קודם לכן.
התיק נקלע למבוי סתום. אבל מנסיונה העשיר מור הבינה שאם אף אחד מ 6 הצאצאים אינו הרוצח חייב להיות במשפחה או ילד בלתי חוקי או ילד שנמסר לאימוץ וחי תחת שם משפחה אחר.
לאחר שלושה חודשים נוספים של חקירה גנאלוגית, גילתה מור חשוד שביעי, שלא היה ידוע קודם לכן, צאצא של אותו זוג שנמסר לאימוץ וגדל במשפחה אחרת לגמרי, אדם בשם בריאן לי דריפס האב.
הוא התגורר באיידהו פולס בשנת 1996. בשנת 2019 הוא התגורר בקולדוול, איידהו, לא רחוק מאיידהו פולס. החוקרים החלו במעקב סמוי אחריו עד השיגו דגימת DNA מבדל סיגריה שהוא זרק מחלון מכוניתו ומצאו התאמה גנטית מלאה.
בזמן הרצח דריפס התגורר באיידהו פולס,ברחוב סמוך לבית של הנרצחת ונחקר על ידי המשטרה כחלק באופן קצר ושטחי כחלק מחקירה שגרתית חמישה ימים לאחר הרצח, אך לא עורר חשד. לאחר החקירה, דריפס הודה באונס וברצח של אנג'י דודג'. דריפס אמר כי היה באותה תקופה מכור לסמים ואלכוהול וטען שיש להתחשב בכך בקציבת העונש. הוא הוסיף כי התכוון לאנוס את דודג' אך לא להרוג אותה,וכי פעל לבדו. בפברואר 2021, דריפס הודה רשמית באשמה בבית המשפט. דריפס, בן 55 בעת גזר הדין, נידון למאסר עולם, עם אפשרות לשחרור על תנאי לאחר 20 שנות מאסר.
6. מהי גנאולוגיה והויכוח הציבורי בנושא:
חיפוש גניאולוגי הוא תהליך של מציאת אדם שעבורו לא ניתן למצוא התאמה ישירה של DNA, על ידי מציאת התאמות מקורבות לקרוביו, ולאחר מכן שימוש בנתונים גנאלוגיים כדי לאתר את הפושע האמיתי.
הפופולריות של הטכניקה גדלה בשנים האחרונות. אותה שיטה של חיפוש DNA גניאולוגי ששימשה לזיהוי דריפס ואוסרי שימשה בגילוי ובמעצר של הרוצח מגולדן סטייט ובכ 500 מקרים אחרים.
קיים ויכוח מסוים בקרב משפטנים ובציבור בנוגע לשימוש משטרתי בנתונים גנטיים שנמסרו על ידי אזרחים לחברות כמו 23andMe ו- Ancestry.com למטרות אישיות, ואז משמשים להפללת קרוב משפחה בפשע, מבלי שהתורם של הדגימה הגנטית הסכים לשימוש בהם בחקירה. מה גובר על מה? אינטרס הציבור בתפיסת עבריינים או הזכות לפרטיות הקבועה בחוקה. כמה מדינות כמו קליפורניה, איידהו, טקסס ופלורידה מתירות את השימוש בחיפוש גניאולוגי ללא הסכמת תורם הדנא, מדינות אחרות בארצות הברית, כמו מרילנד ומחוז קולומביה, אוסרים על השימוש בהם בחקירות פליליות.
אנג'י דודג':
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה